אני מרגישה שאני מאבדת שליטה ואני לא אוהבת את זה.
פעם ידעתי שאני מסוגלת ויכולה לעשות כל דבר , היום אני בקושי מצליחה להתרכז.
אני לא מתרכזת בלימודים בגלל מחשבות מטומטמות שלא מובילות אותי לשום מקום חוץ מהדיכאון.
אני לא מצליחה לשלוט במחשבות שלי
אני לא מצליחה להוציא ציונים טובים במתמטיקה
אני לא מצליחה לסדר את הלו"ז שלי בצורה כזו שיהיה לי זמן לנשום ובו זמנים ללמוד ולהניב פירות מזה
אני לא מצליחה להתעודד, המילים כבר הפכו לחסרות משמעות אנשים יכולים להגיד משהו ולהתכוון לאחרת.
אני לא יכולה לסמוך על אף אחד מלבדי וזה מאוד מעייף, קשה לי להיפתח כי אני פשוט יודעת שזה לא מעניין אף אחד, אני פשוט יודעת שכל אחד עסוק בבעיות שלו ולכן מה שאני עושה זה לנבור בבעיות של אחרים ולעזור כדי לשכוח מהצרות שלי.
יש לי כל כך הרבה מה להגיד, כל הרבה לפרוק, כל כך הרבה לבכות ...
כל כך בא לי לצרוח עד התרוקנות ..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
