הגיגיו של היפי...

שם

שם היא נמצאת, עומדת לבדה.

מחכה למישהו או למשהו, לא יודעת למה.

רוצה אותו שם לידה.

היכן שהוא הוא נמצא, במעמקי ליבה.

לדעתה הבן אדם הכי מקסים זה אתה.

אבל היא לא יודעת אם היא רוצה.

את הרגש הזה שנקרא אהבה.

היא מחפשת אותו הרבה זמן.

היא מצאה אותו, הוא מצא אותה.

והם חיים יחד, שם באהבה.

אבל אני אף פעם לא אתגבר על זה, היא הייתה האהבה הישנה.

חולה קצת, מצונן קשה... מסיים להפעם.

בועז

נשאר

מפספס את הרכבת האחרונה הביתה.

משהו אומר לי שאני חייב להישאר,

מנסה להישאר ער.

מחפש בליבי, בתוך עצמי,

מחפש מבפנים אולי בפנים.

וזאת את, וזאת את, וזאת את.

אוהב אותך כל כך.

נשארת בליבי נותנת לי תמיד אהבה,

אני מרגיש אותך כל כך קרובה.

רוצה אותך כאן לידי,

רוצה אותך כאן לצידי.

ואת כאן, ואת כאן, ואת כאן.

איך שאת יפה.

כמו שאת ולא צריך יותר מזה,

אני כאן איתך, אנלא הוזה.

איתך תמיד בטוב וברע,

מנצחים יחד מול כל צרה.

אהבה, אהבה, אהבה.

שבת שלום:-)

בועז

שקט שונה

סוגים שונים של שקט, נמצאים בתוך ליבי עכשיו.

מביע את רגשותי, המוזה נמצאת עכשיו.

מתחיל להיות מישהו חדש,

מישהו חזק, לא מצע של קש.

רוצה לחשוב עלי ועליך שנהיה לעולמים,

כל כך אוהב, אוהב.

חושב עליך כל שניה,

רוצה שנהיה עוד שנה ועוד שנה.

זה יכול לקרות? אני שואל,

לוקח עוד שלוק מים, ומשתעל.

רוצה אותך כאן לידי,

כל הזמן לצידי.

ואת כאן בליבי:-)

לילה טוב

בועז