welcome to my life

וואווווווו לא עידכנתי פולל זמןןןןןןןן

והאמת שגם אין כל כך מה להגיד

הכל כרגיל, כום לא משנה, והלוואי שהיה משתנה כי כבר משעמם והשגרה הזאת הורגת אותי

אין לי כוח לכלום...

אני כלכך מחכה כבר לחופש וחוצמזה הכל כרגיל, הוא עדיין לא יודע והוא כנראה גם לא ידע.

אני מקווה שיהיה חופש כיף- שמשהו ישתנה...

הדמעות יורדות

לאט לאט

כמו גשם

קצת, כמעט

וזה לא משנה

מה תגיד

או מה אני יגיד

כי זה כבר נקבע

כאילו מישהו החליט

ואין לערער

על זה האחד

שמכתיב לי להיות

מכתיב לי את הזמן

ואולי אם תביט

אז אולי תראה

אולי תבין שאני כאן נמצאת

אבל זה לא יקרה

ואני ימשיך לחלום

אני ימשיך להיות

להסתכל, לבכות

פשוט אמשיך להזיל דמעות...