http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383heCopyright 2026 amit2320. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=8426012<div align="right" dir="rtl">"אם נשאר שמה צדק שיקום וירדוף אחרי. הוא בטח התעייף לו בדרך אלי, או התרגל לשבת, או הלך לאיבוד אם אחרת, או שכח שזה הוא- שאמור היה לשמור עלי..." מי אתה? אולי אני לא אדע אף פעם,אולי אנירק אמשיך לשאול את עצמי. וזה הדבר שאני הכי פוחדת ממנו בעולם. נמאס לי לחשוב על זה, לחכות, להרגיש ושוב פעם להיתאכזב. אני לא יכולה, אפילו המילים כבר נגמרו לי, אפילו הדמעות לא באות יותר, וכן לפעמים צריך אותן. וכן אותך אני הכי צריכה בעולם עכשיו ואת לא פה, אני מנסה להגיד לך הכל כל הזמן ופשוטלא מצליחה אפילו כשאני איתך. אני כל כך דואגת לך אין לך מושג, איך הפלת עלי את הפצצה הזאת בלי לחשוב פעמיים אפילו, ואני פשוט לא יודעת מה לעשות, לא יודעת מה להגיד אפילו. ונמאס לי כבר שכל דבר שאני טיפה מתקרבת אליו ישר יורק לי בפרצוף, כבר אמרתי שאפילו הדמעות בוגדות בי פעם אחר פעם?... נגמרו לי הכוחות לקום בבוקר לעוד יום שאני יודעת עוד לפני שהוא התחיל שהוא יהיה בדיוק כמו זה שלפניו. ונמאס לי לחשוב על כולם... מתי מישהו או משהו יחשבו עלי?... אפילו כבר הפסקתי להאמין בזה וזה הדבר הכי גרוע.. כי אני כן רוצה לקום בבוקר עם חיוך לצח</div>Mon, 14 Jan 2008 23:00:00 +0200amit2320@walla.co.il (amit2320)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=8426012http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252383&blog=8426012http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=8143635<div align="right" dir="rtl">אז אני יושבת עכשיו כאן לבד והכל כל כך ריק וסר משמעות החיים האלה... למה כלום לא יכול ללכת כמו שצריך למה אי אפשר פשוט לשמוח בלי שאלף ואחד דברים יעלו פתאום וימלאו אותך ברגשות אשמה עד שתרצה להיתפוצץ. למה שום יום לא יכול לעבור בלי להיזכר בך. למה הכל צריך להיות תלוי בך. למה החלום היחיד והקטן הזה לא יכול להיתגשם. למה אפילו הדמעות כבר לא באות לבקר אותי, רק מציפות את הנשמה עד שהנפש מאיימת לטבוע. למה אני אפילו כבר לא רואה אותך.. ולמה איתו זה לא זה... ולמה אם זה יקרה הם כל כך ידפקו את זה. ולמה אתם לא יכולים פשוט לשחחר אותי?! למה אפילו השירים כבר לא מרגשים אותי... למה כלום כבר לא כמו פעם... ולמה את לא מדברת על כלום ומסתגרת בחדר שלך עם הדיכאון הדפוק הזה שלך. ולמה אפילו את? הבן אדם הכי יקר לי בעולם הזה, הבן אדם שאם רק עוברת לי בראש מחשבה אחת קטנה שקרה לך משהו רע אני לא יכולה לנשום וחייבת להיתקשר ואפילו אז את עסוקה במשהו...למה את לא פה אף פעם? למה הדבר הכי טהור והכי אמיתי שהיה לימתלכלך פתאום... ולמה כל סיגריה הופכת לערמת עפר של רגשות אשמה מסריחים... למה כל אחד פה יותר דפוק מהשני וכל</div>Sun, 09 Dec 2007 01:13:00 +0200amit2320@walla.co.il (amit2320)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=8143635http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252383&blog=8143635http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7310774<div align="right" dir="rtl">"עצוב, כמה פעמים המילה הזו מוזכרתושוב המחשבה נעצרת, אבל אתה לא מקשיב לעצמךאולי משום שהרבה יותר קל לשקוע מאשרלשכנע את עצמך שללכת קדימה זה לאו דווקאלחשוב על העתיד שאותנו זה מפחידלמרות מה שחושבים את גיל הנעוריםודמעה שמתפרצת החוצה קורעת את ליבךאתה שבוי בתוך קליפה של בדידות שמתפרקת מעצמהשמתפרקת מעצמהושוב עוד קלישאה שנשלחת לאווירולוקחת עימה את אותן התקוות שנבנו מתוך אשליהלא צלצלת כבר שבועיים ואני מול הטלפון אנימנסה להביןמה יותר מהר מהירות האור מהירות הקולהניסוי עוד לא החל" -שי גבסו- </div>Mon, 27 Aug 2007 00:48:00 +0200amit2320@walla.co.il (amit2320)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7310774http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252383&blog=7310774http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7274813<div align="right" dir="rtl">אם אתה פה זה אומר שנגמר חלף לו השקט עבר הזמן בתנועה חדה קם מהספה זו אומנות אמרת והחלקת את המכחול ממש כמו שקיעה בסגול אור וצל על דף חלק האור מופשט הצל לא מוחלט מביט בחלון שקט בחוץ היום לא אמרת מילה והמרחק בנינו לרגע טוב או רע הופך לא משמעותי אם אתה נשאר איתי -עמית-</div>Wed, 22 Aug 2007 16:27:00 +0200amit2320@walla.co.il (amit2320)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7274813http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252383&blog=7274813http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7271182<div align="right" dir="rtl">אני שונאת את זה שאתם אף פעם לא מבינים אני שואת את זה שכלום לא שלם אני שונאת את הפחד הזה שבא איתי לכל מקום אני שונאת תרגעים שאפילו אני לא מבינה את עצמי אני שונאת שזה תמיד כמעט אני שונאת את הציפייה הזאת שיקרה משהו אני שונאת את הגעגוע אני שונאת את העובדה שאתה מראה סימנים דווקא עכשיו אני שונאת שכלום לא קורה אני שונאת את זה שאתם לא יודעים אני שונאת את הדאגה התמידית הזאת בגלל שאתם לא יודעים אני שונאת לחשוב כל הזמן אם לספר לכם או לא אני שונאת שהכל מזוייף אני שונאת שהכל לא כמו פעם אני שונאת שאין לזה סיבה אני שונאת שאתה לא שם לב... "ואת לידי אוחזת אלף ידייםאולי את רועדת, אולי זה מקוראל תחפשי משמעויות בשמייםבלילה כזה אני שלך"</div>Wed, 22 Aug 2007 01:33:00 +0200amit2320@walla.co.il (amit2320)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7271182http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252383&blog=7271182http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7246493<div align="right" dir="rtl">הוא התקדם לעברה והביט אל ליבה המדממם, וידע כי הסכין החדה היא שלו אך ורק שלו. הוא הביט, ומילים לא יצאו שם, רק מבטו המקולף ופיו הפעור. הואידע שזאת אשמתווכל כך היתחרט והצטער, והצטער והיתחרט ומרוב צער וחרטה כבר לא ידע מה לעשות. הוא הבין את טעותו וחזר בו אבל זה לא עזר, הרי ליבה הקרוע הלך אחריו לכל מקום והסכין הקרה הייתה רק שלו. הוא לאידע כמה ביגר אותה הוא לא ידעמה גרם לה, השינוי שחל בה והדממה, איך לקח את תמימותה. והיום כבר ליבה הפסיק לדמם עכשיו אתה חוזר בחזרה?! אחרי שסיפרת על עולם שלא קיים... ילדונת אל תעשי את הטעות הזאת. "כולנו פרפרים מתים שנמשכים לאור חזק שנשרפים בסוף תמיד בסוף כולנו חרקים קטנים שנמשכים לחום בהיר ויש בינינו שבורחים אל תוך סודות לילה קר יש בינינו שיודעים שגם הפרחים פורחים בלילה" -רן אלימלך(כנסיית השכל)- </div>Sun, 19 Aug 2007 02:33:00 +0200amit2320@walla.co.il (amit2320)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7246493http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252383&blog=7246493http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7203998<div align="right" dir="rtl">מה שנותר הוא להביט בשמיים ולנסות להבין, למה שהכל אמור להיות כל כך מושלם משהו חסר והמשהו הזה כל כך גדול לפעמים. כי למראית עין כל הקרבות עקובות הדם שלי עם עצמי, הסתיימו, נותר רק השקט, כן זה שבא אחרי הסערה. אבל למה הסערה נשארה בתוכי? אני כל הזמן חושבת מה זה הדבר הזה שמפריע לי, מה מפריע לשקט שלי, כי בעצם הכל אמור להיות כל כך טוב... "אתה לא מסוג האנשים שנפתח בקלות ששמח אין לי שום בעיה עם זה שעכשיו אתה בורח אבל אם תחזור תזכור שאני תמיד נמצא במקום שלי נמשיך מאיפה שהפסקנו עכשיו לגלגל את החלום" -איפה הילד- לספר או לא לספר?! ריקוד בזריחה הנחת רווחה מבט לעייניך, הרוח קרה ואיך ושאת צוחקת זה נדיר בעיר הזאת... בבקשה תתני לי תריקוד האחרון והמים זורמים בלי מנוחה כבר עולה השמש עכשיו כבר מחר הזריחה מסתיימת בשמש גדולה ואני ואתה נרקוד עד המחר הבא -עמית-</div>Mon, 13 Aug 2007 21:09:00 +0200amit2320@walla.co.il (amit2320)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7203998http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252383&blog=7203998http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7187535<div align="right" dir="rtl">הגלים היו כל כך גבוהים ואתה עמדת מולם. כמו לא יודע... תוהה בעינייך על המחר, על האתמול, ובמבטך טובע בין הגלים, נסחף בהם למקומות רחוקים. עינייך כל כך עמוקות, אבל מבטך האדיש... כלא מביט בכלום אבל רואה את הכל. ובהיתי בך, כרואה את כל מחשבותייך, את האכזבה...האכזבה מהעולם, התאכזבת מכולם. מהאנשים בגלימות הלבנות, הולכים בתהלוכת הדמעות שלהם לאן שכל העצב טובע. וכל התחושות נשכחות נעלמות באופק הבהיר, שכל כך כהה בעינייך. ותהולכת הדמעות, לא מגיע לסופה,הם הולכים והולכים והגלימות הלבנות שלהם נרטבות ומתלכלכות במלח הדמעות שלהם, כי כבר מאוחר להטביע את כאבם בבאר הדמעות המלוחה והמלוכלכת. ורגליהם נעשו כבדות ועייפות מהלכיתם הארוכה והסתמית וליבם קפא על אהבתם האבודה והמרוחקת. ועד היום הוא תוהה אם הם הולכים עדיין, או אולי מצאו מקום בו לא מאוחר להטביע את יגונם, ואולי בכלל הפסיקו ללכת ומצאו אושר במקום מרוחק, אולי, אולי אם הדמעות היו מסוכר... -עמית- "ונפלתי לארץ בשקט, עצמתי עיניאטמתי ליבי והרגשתי איך אנימתפרקת מכל כאבי, מכל בדידותי" -ברק פלדמן- </div>Sat, 11 Aug 2007 20:52:00 +0200amit2320@walla.co.il (amit2320)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=7187535http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252383&blog=7187535http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=6485321<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה יותר טוב, יותר טוב כי הבנתי פשוט לקחת הכל יותר בקלות...גם לא הכל עובד כמו שאני רוצה. אני מניחה שהגיע הזמן, אולי דווקא עכשיו. לא ציפיתי. "אל תעזוב אבל אל תיגע אל תעצור אבל תביט ישר, אתה יודע שכשאתה כאן הכל אחרת כמו לא אמיתי, אבל זה רגע אחד, קטן, שלי..." ==================================================== "אל תדברי מילים הן מאום הנצח בשתיקה שתיקתנו תיהיה יפה לבנה כמו מוות כמו שמלת כלה תני להם למצוא גיבורים אחרים שוטים לא חסר אנחנו יודעים &</div>Sat, 12 May 2007 20:46:00 +0200amit2320@walla.co.il (amit2320)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=6485321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252383&blog=6485321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=6236673<div align="right" dir="rtl">קשה לי להיזכר, לגעת, להבין למרות שהמחשבות רצות כל היום רק אתמול באמת הבנתי את המשמעות של לאבד את הבן אדםהכי חשוב הכי קרוב- את האהבה שלך. על כלום, על טעות או לא יודעת על מה. הגעגוע יכול להרוג תחושת ההחמצה יכולה להיות כל כך נוראית שאי אפשר לשאת את זה. הייתם פשוט מושלמים. הדמעות החנוקות עולות בי העצב על אמא שלך, האשמה הכאב. הכל פשוט עלה בי אתמול והציף אותי בלי שום התראה. "...יש משהו באוויר ואת משערת שזהו חלק מהיופי של הסוף והחלום שלך לקראת אמצעהסרט אז את יוצאת להפסקה ואת מחכה זה לא קל מישהו קם וחותך הוא הולך לא קל תודי את פוחדת כמה רצית להמשיך ואמרת חבל זה לא קל..." </div>Mon, 09 Apr 2007 20:50:00 +0200amit2320@walla.co.il (amit2320)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=252383&blogcode=6236673http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=252383&blog=6236673