"יום אחד היו לנו מדידות בבית ספר של משקל וכל זה.. אז היא נכנסה ואז היא יצאה מחייכת.. שאלנו אותה למה היא כל כך שמחה היא אמרה לנו ככה: "כי רזיתי!!!" שאלתי אותה כמה היא שוקלת עכשיו אז היא ענתה לי "27" הסתכלתי עלייה ונהייתי חיוורת היא שאלה אותי "גל מה קרה" אמרתי לה כלום כלום.."
גל מספרת על ילדה שלומדת איתה בבית ספר:
לפני שנתיים הגיעה לבית הספר שלי ילדה בשם חן היא הייתה ילדה רגילה כמו כולנו.. במשך השנה ראינו שהיא מתחילה לרזות אבל בקצב.. היא הייתה לפני אפילו דיי שמנמנה..
היא אף פעם לא הייתה מביאה אוכל לבית ספר תמיד שהייתי באה אלייה אמא שלה שאלה אותה אם היא אכלה היא הייתה אומרת שהיא אכלה אצלי ולא אכלנו אצלי כלום.
לקראת אמצע השנה ראינו שהיא כבר ממש רזה אבל לפני זה כל הזמן אמרנו לה כמה שהיא נראית טוב שהיא רזתה.. לקראת אמצע השנה ראינו שהיא כבר באמת ממש רזה והלכנו ליועצת שכבה כי לא ידענו מה קורה איתה.. כי באמת אף פעם לא ראינו אותה אוכלת. אז הלכנו ליועצת ואמרנו לה שאנחנו חושבת שאולי יש לה איזה בעיה.. באותו זמן היא גם התחילה להיות עצבנית ולהיכנס לדכאונות ולא רצתה לדבר עם אף אחד..
יום אחד היו לנו מדידות בבית ספר של משקל וכל זה.. אז היא נכנסה ואז היא יצאה מחייכת.. שאלנו אותה למה היא כל כך שמחה היא אמרה לנו ככה: "כי רזיתי!!!" שאלתי אותה כמה היא שוקלת עכשיו אז היא ענתה לי "27" הסתכלתי עלייה ונהייתי חיוורת היא שאלה אותי "גל מה קרה" אמרתי לה כלום כלום..
הייתי ממש מודאגת אז הלכתי לדבר איתה אמרתי לה שהיא נורא רזה שאלתי אותה למה היא התחילה עם זה והיא אמרה לי שזה בגלל שכל הבנים לא רוצים אותה שהיא שמנה..
אבל אף פעם לא היו לה בעיות עם בנים.. אני: את בטוחה שזה בגלל זה?
היא: כן אמרתי שזאת הסיבה..
אני: אבל אין לך בעיות עם זה בכלל את תמיד מוקפת בנים ויש לך מלא חברים..מה קורה חן?
היא: [מתחילה לבכות] אני לא אוהבת את עצמי ככה אני לא רוצה להיות שמנה אבל אני לא מצליחה לרזות רק עכשיו קצת רזיתי..
אני: חן תסתכלי על כצמך את נראית כמו מישהי שלא אכלה חודשיים... למה את עושה את זה לעצמך?
היא: אני רוצה להפסיק עם זה אבל אני לא מצליחה..
אני לוקחת אותה ליועצת היא מדברת עם ההורים שלה שהם עצמם כבר לא ידעו מה לעשות בקיצור עכשיו היא קצת התייצבה אבל עדיין יש לה בעיות עם זה.. יש לציין שהיא דיי נמוכה היא 148.. אבל בכל זאת היא עדיין ממש רזה... יותר מדי אני תומכת בה וגם ככה כל החברות שלה.. רק לפני איזה שבועיים היא אמרה לי שהיא נכנסה לזה גם בגלל שאבא שלה כל הזמן ירד עלייה ואמר לה להפסיק לאכול.. שאלתי אותה למה היא לא עשתה סתם דיאטה.. היא אמרה לי "הוא אמר לי להפסיק לאכול.. אז לא אכלתי.."
עכשיו היא נראית יותר נורמלי...כשהיא לא רוצה לאכול אז היא אוכלת משהו קטן ועד שהיא לא אוכלת ארוחה אני לידה כדי שלא תגיד לי שהיא אכלה ובעצם לא אכלה כלום ביום הזה..
אז זהו... עצוב לי עלייה.. גל.
הסיפורים מתחילים להיגמר,
חוויות? דיעות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
