אלה הם בעצם שלושת המרכיבים בעיקריים בחייו של כל אדם.
(אם נתעלם לרגע מאהבה ויחסים)

כל החיים אנחנו או לומדים או עובדים או משלבים בין השניים
וחולמים לצאת לחופש.

אחת התקופות שבהן חולמים הכי הרבה על יציאה לחופש
היא הצבא, (שגם הוא סוג של עבודה רק פחות מהנה ומשתלמת)
כשאתה משתחרר אתה בד"כ עוצר קצת
חושב מה לעשות עם עצמך.

במקרה שלי ויתרתי על העצירה הקטנה הזו
ברגע שהשתחררתי מצאתי עבודה
התחלתי ללמוד לפסיכומטרי.
החלטתי פשוט לזרום עם הדברים ולראות מה יצא בסופו של דבר.

אחרי שסיימתי את הפסיכומטרי נרשמתי ללימודים
וביום רביעי האחרון קיבלתי הודעה על כך שהתקבלתי.
והחל מאוקטובר הקרוב אני אתחיל ללמוד לתואר ראשון במשפטים.
דווקא יבוא לי טוב עו"ד לפני השם

בעבודה דברים מתנהלים בערך כמו שאני רוצה
אומנם יש כמה דברים שהייתי מעדיף לשנות
ולמרות שבסה"כ בתקופה האחרונה אפשר להגיד ש"בסדר" לי בעבודה

ובכל זאת ככל הנראה אני לא אשאר שם יותר מידי.

הדבר האחרון שנשאר הוא חופש
וזה בעצם מה שאני עוד צריך להשלים לפני שאני מתחיל ללמוד.
בנתיים יש תוכניות כלליות לגבי חופש

הכיוון הכללי הוא חו"ל עדיין לא יעד מסויים,

השאיפה היא ליותר מטיול אחד

ובין היתר גם חופש מהכל קצת לנקות את הראש.
אבל צריך רק לראות שהם יצאו לפועל.

שבוע טוב :)

חצי שנה עברה מהשחרור שלי.

חצי שנה שבה אני אזרח חופשי במדינת ישראל.

במבט קצר לאחור על חצי השנה האחרונה יש לי רגשות מעורבים,

מצד אחד הספקתי לעשות מספר צעדים משמעותיים,

מצאתי עבודה, עשיתי פסיכומטרי ובסופו של דבר גם נרשמתי למכללה (עדיין לא התקבלתי).

מצד שני בקושי עשיתי דברים שגורמים לי הנאה.

בתקופת הלימודים לפסיכומטרי (3 חודשים) עבדתי ובגלל העומס

בקושי יצאתי או עשיתי משהו עם עצמי.

עכשיו אחרי שסיימתי את הפסיכומטרי, עדיין אני לא יוצא יותר מידי.

וגם כאן זה שילוב של דברים.

בתקופת הפסיכומטרי התנתקתי קצת מהחברים שלי

וכרגע הקשר שלי איתם הוא לא מהחזקים שיש,

ברוב הזמן אני די תקוע מול המחשב והטלויזיה,

אתמול אפילו התחלתי לקרוא ספר.

מה שעוד מונע ממני לעשות דברים שגורמים לי הנאה זה העבודה

ההנאה שלי מהעבודה היא כבר לא מה שהיתה

יש משמרות שבהן אני באמת סובל. שעות העבודה גומרות לי את היום,

אם אני עובד בוקר אז גם בלילה לפני אני הולך לישון מוקדם יחסית,

וגם כשאני חוזר מהעבודה אני די חסר כוח כי העבודה היא מעט פיזית ומעייפת.

אם אני עובד "ערב" אני חוזר ב 3 - 4 בלילה הביתה

בד"כ אין יותר מידי מה לעשות בשעות האלה

וביום שלמחרת קשה לי לקום לפני הצהריים.

מכל החפירה הזו הגעתי למסקנה אחת

והיא שאני צריך חופש(!)

לא, לא יום חופש חסר כל מטרה

אלא חופש רציני

טיסה לחול או אפילו נסיעה לסיני. 

על בית המשוגעים הביתי שלי כבר יצא לי לכתוב

יש ימים הזויים יותר ויש הזויים פחות.

שלושם בשעות הצהריים חזר אבא שלי מקניות בסופר,

אחרי כמה דקות שמתי לב שהאוזן שלו אדומה

לא הבנתי על שום מה ולמה.

התקרבתי קצת הסתכלתי והופתעתי לגלות

אבא שלי עשה עגיל באוזן.

קצת קשה לי לעכל את הנושא

אבל אם זה עושה לו טוב שיהיה לו בכיף

יש מצב שאני אכתוב החודש

יש לי הרבה מה לכתוב

פשוט זה לא בדיוק יוצא.

שבת שלום.

המשפט הצבאי הידוע הזה תוקף אותי בימים האחרונים.

זה התחיל במשמרת ערב ביום שלישי שהסתיימה בסביבות רבע ל 3. 

ביום רביעי קמתי בשעה 9 כי הייתי צריך לעזור בכמה סידורים בבית,

בהמשך היום ניסיתי לעשות קצת שיעורי בית לפסיכומטרי

שלוו בהפסקות ארוכות (המשך עזרה בסידורים) עד שבשעה 23:00

התישבתי מול הספרים במטרה ללמוד שעתיים וללכת לישון,

אבל בשעה 00:30 בערך ידידה שלי התקשרה אלי בוכה

ורבע שעה אחרי זה כבר הייתה אצלי ונשארה לשיחת עידוד עד שעה 4 וחצי בבוקר.

4.5 שעות שינה מאוחר יותר קמתי כדי להספיק לפחות חלק מהישעורים,

היום המשיך בשיעור פסיכומטרי באורך 5 שעות שאחריו יצאתי לשתות משהו,

הגעתי הביתה בשעה 2 בלילה ונפלתי לישון עד 6 ורבע.

קמתי לעבודה באחת המשמרות היותר מעייפות שיצא לי לחוות,

חזרתי הביתה ותפסתי תנומה קלה שלצערי נקטעה שעה מאוחר יותר

כדי שאהיה בארוחה המשפחתית.

מאז הספקתי לצאת לשתות בירה ולעשות עוד קצת שיעורים.

סה"כ 15 שעות ורבע ב 83.5 שעות שהן בערך 17%

וממוצע של כ 5 שעות שינה ללילה (אם לא מחשיבים את היום)

בהחלט תענוג אילעי.

לפחות הספקתי לא מעט דברים בזמן הזה.

מה שכן הגעתי למסקנה חשובה

אני חלש :)

שיהיה לילה טוב !