האמת שאין לי מושג מה אני הולכת לכתוב בפוסט הזה. פשוט יש לי חשק לכתוב משהו, ונראה מה יצא בסוף.
זו תקופה מאוד לחוצה בבצפר, עבודות, מבחנים ולא מעט.
וכל זה מצטרף לבעיות שמחוץ לזה... אם זה בבית, חברים, אהבה וכו'.
אתמול כל הלחץ הזה התפוצץ, לא הרגשתי טוב, כאב לי בטירוף הראש ובכיתי כמה לחוץ לי ונשבר לי מהלימודים.
אז אוקיי, זה קורה לי כל שנה בתקופת הלחץ (השנה קצת מוקדם מבשנים קודמות) אבל צריך להמשיך ולעבור את זה.
הרי מאז שאתה קטן או לפחות עולה לחטיבה, חופרים כמה זה חשוב תעודת בגרות וכמה אתה לא שווה, בלעדיה.
ועכשיו י"א, ובגרויות, ועבודות ששוות כל אחת שתי יחידות! אז צריך להשקיע... ואיכשהו בין כל זה, גם להנות קצת, להיות עם חברים ולעשות את הדברים שמחוץ לזה.
אז שאלה לכם- טוב לכם בתקופת בצפר? למרות הלחץ? איך אתם מתמודדים עם זה? ואיך משלבים את זה עם דברים שמחוץ לבצפר? (אם בכלל)
ועוד שאלה למחשבה- לא מרגיז אותכם שהעתיד שלכם תלוי בתעודת בגרות? כלומר, אם לא תעשו אותה... תצטרפו להשלים אותה אח"כ (בהנחה שתפנו בגיל מאוחר יותר ללימודים אקדמיים וכו')
ובכלל לנושא שהרגיז אותי. המבחנים של הצו ראשון. אתמול באו אלינו חברת "טופ" (או משהו כזה) כדי להראות לנו איך יהיה המבחן של הצו.
מבחן עם 140 שאלות, מעט מאוד זמן (אין להם שום כוונה שתסיימו את המבחן בזמן שיש לכם), שאלות מסובכות, לא מובנות, שדורשות מחשבה בזמן קצר מאוד... ועל פי הציון ינתנו לכם התפקידים.
איך לעזאזל אפשר להחליט ע"פ חתיכת נייר לאיזה תפקיד בנאדם מתאים? אז אוקיי לטייס הוא לא מתאים... אבל למה לחסום בפניו תפקידים אחרים? אז אותו אדם לא הצליח במבחן הזה, אבל יש לו אישיות נהדרת, הרבה מוטיבציה ואולי גם יכולת לבצע את התפקיד בצורה הכי טובה שאפשר. אבל הצבא לא יתן הזדמנות לכך.
אוטומטית יחסמו בפניו אפשרויות רבות.
מה דעתכם?
טוב יצאתי עצבנית בפוסט הזה חחחחחח אבל ממש לא(:
סופ"ש טוב!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
