<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>One Reason</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 אלישס (;. All Rights Reserved.</copyright><image><title>One Reason</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=11718887</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בשנה האחרונה יצא לי להיכנס לפה מדי פעם, להיזכר קצת, לראות מה חוויתי, הרגשתי... אבל לא הרגשתי צורך לכתוב כאן שוב. משהו אולי חסם ממני לכתוב. בשיחת טלפון עם ידיד שקרוב אלי מאוד, קראנו קטעים מהבלוג, מהשלוש שנים האחרונות. חוץ מהפוסטים שנמחקו מתקופה מוקדמת יותר, שחרוטה לי חזק בראש מתקופה שמאוד עיצבה אותי ועשתה אותי למי שהיום. כתבתי רגשות, מחשבות, חוויות, שמחה, כאב, כעס, אושר, שינויים. היום שבו סבא ז&quot;ל נפטר, היום ההוא לפני שנתיים ששם הכל התחיל, הרגשות לגבי דברים שעברתי, המערכת יחסים הרצינית הראשונה, לטובה ולרעה, ההיריון של אמא, לימודים, חברים ועוד המון דברים שקרו. קשה להאמין שהפעם הראשונה שכתבתי בו הייתה החודש לפני בערך 4 שנים. אני לא רוצה לחזור אחורה, רוצה להתקדם אבל אי אפשר להתעלם מהעבר, מהתקופות ומהאנשים ששינו אותי, שהפכו אותי למי שאני, שגרמו לי בעיקר להרגיש. בתקופות האלו, היו אנשים שונים שהשפיעו עלי מאוד, השפיעו עלי לטובה, תמכו, גרמו לי לחייך, היו גם אכזבות, בכי, פגיעות וכעסים אבל טוב בא עם רע ולהפך. ואני לא מצטערת על שום דבר שעשיתי... כי הכל נעשה מהלב. זאת השנה האחרונה בבית ספר, כבר סוף&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 Apr 2010 22:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אלישס (;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=11718887</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239493&amp;blog=11718887</comments></item><item><title>התאוששות .</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10667213</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה שסוף סוף , חודש וחצי אחרי , ההרגשה השתפרה .זה כנראה הזמן שעבר,
או אולי שיחרור הכעס הזה . או הכל ביחד ...
זה לא שזה נעלם מהמחשבות שלי, מהרגשות, אבל זה פחות כואב .
יש בי את הפחד שאפסיק להרגיש ,נהייתי נורא אדישה לזה . לרגשות האלו. 
נסגרתי . 
או שאולי זה עד שיגיע משהו טוב יותר .
אני מקווה ...





אני חייבת להגיד שאין כמו התקופה הזו , האביב .
המזג אויר, התחושה הזאת, פסח ... לא יודעת למה, זה עושה לי כ&quot;כ טוב .
והחופש הזה שאני זקוקה לו כ&quot;כ דווקא עכשיו אחרי תקופה קשה . ואני מאמינה שזה כבר בקרוב יהיה מאחוריי .
יש כמה תוכניות... נסיעות וכל מיני . ובעיקר לראות אנשים שחשובים לי (דור ועינת 3&amp;gt; ) 
חוץ מזה, גם לימודים . מתחיל לחץ רציני . עד עכשיו עשיתי 2 יחידות במחשבת ישראל, 2 בתקשורת, ו1 באנגלית . 
אבל יש עוד הרבה לפנינו . ומקווה שילך טוב (: 




אני בתקופה של זיכרונות , וסתם פתאום אני קולטת שמאז המסע עברו חודשיים!! 
השינה באוהלים, לקום כל בוקר מוקדם , להיות עם חברים, לטייל , להיות עם אנשים מהשכבה שלא היינו איתם לפני. הסופ&quot;ש בירושלים ... 
כיף להיזכר וגם לא יצא לי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 25 Mar 2009 14:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אלישס (;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10667213</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239493&amp;blog=10667213</comments></item><item><title>כואב .</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10628883</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרבה זמן שלא נפגעתי ככה .
דווקא מהבנאדם הזה . שנתתי בשבילו כ&quot;כ הרבה מעצמי . 
הכעס, הצעקות, החוסר כבוד הזה, תחושת השפלה . וזה לא מגיע לי .
אבל הייתי צריכה את הבום הזה כדי להבין שזו לא אני שטעיתי .
זה אתה .
תרגיש טוב עם עצמך, פגעת כמו שפגעו בך. אבל טעית בבנאדם . 

שנה שלמה, בשביל מה?
זה יעבור, הכל עובר , אבל עכשיו זה באמת כואב. 

מלחמת גוג מגוג, הא?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Mar 2009 16:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אלישס (;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10628883</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239493&amp;blog=10628883</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10525633</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;So soon to say it&apos;s over .&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 11 Feb 2009 23:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אלישס (;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10525633</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239493&amp;blog=10525633</comments></item><item><title>שינויים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10483776</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה שהרבה זמן לא כתבתי פה.
חזרתי מהמסע ישראלי. היה מדהים. אני מרגישה שהמסע הזה כ&quot;כ שינה אותי. 
שבוע של טיולים, חברים, צחוקים, כיף, טוב ורע ביחד... המסע הוציא מהאנשים את הטוב. נתן הזדמנות מעולה להכרויות.
חזרתי עם הרגשה מעולה, שבאמת היה מדהים ואקח איתי הלאה חלק מהדברים שעברתי שם.
זו תקופה של שינויים. אמא בהריון, עוד שלושה חודשים צריכה ללדת בע&quot;ה (עכשיו אני מרשה לעצמי לספר). יש לי חבר. 
דברים טובים קורים. הגיעה מחצית בבית ספר, ציונים די טובים. יש מה לשפר. 
אני מרגישה באמת טוב. כמובן שלא הכל אבל סוף סוף דברים טובים קורים. חברים טובים שאני מעריכה. משפחה. הכל.
זו פריקה כזו של מה שקורה. הלוואי וימשיך ככה (:

בקרוב אעלה תמונות מהמסע. שבוע טוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Feb 2009 14:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אלישס (;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10483776</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239493&amp;blog=10483776</comments></item><item><title>תמונות .</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10419356</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כי הבטחתי לדור (:

ילדים כ&quot;כ מקסימים!








&lt;P align=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 15 Jan 2009 16:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אלישס (;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10419356</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239493&amp;blog=10419356</comments></item><item><title>סתם עידכון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10394833</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כתבתי לך מכתב... אפילו חצי מהמילים לא נכתבו. קשה להסביר רגשות במילים.
כמובן שזרקתי אותו אח&quot;כ. לפעמים עדיף לא להראות את האמת שלך, כי היא לא תמיד טובה לצד השני. 






לא הספקתי לעשות פוסט לשנה הלועזית החדשה.
אז שתהיה לכולם שנה טובה (: 
לפני שבוע התחילה שנת 2009. באותו יום יצאנו קצת לשתות, היה נחמד (:
קצת חבל שהתחלתי את השנה חולה ממש. חשבו שיש לי דלקת ריאות באלגנים ובכל זאת הלכתי לבצפר חלק מהימים.
אני מקווה שאני אמשיך את השנה בצורה טובה יותר.

סופ&quot;ש אחרון שהיה נסעתי למשפחה בצפון. ובדרך עברתי אצל עינת ודור בניר דוד. 
שיחקנו שם עם ילדים קטנים(: שאלנואותם הם בני חמשלמה יורד גשם הם אמרו &quot;אלוהים עושה&quot;,
שאלתי ילד בן שנתים שאני עושה עליו בייביסיטר למה יורד גשם והוא אמר כי יש מעיל. זה ממש מצחיק איך כל גיל רואה את זה בצורה שונה (:






ביום ראשון הבא השכבה יוצאת למסע ישראלי(:
חילקו אותנו לקבוצות... יצא לי עם כל החברותוהולך להיות ממש טוב. הדבר היחיד שמעודד בתקופה הזאת.
דף אופטימי שהכנתי לגלי שלי 3&amp;gt; 


תכינו גם [;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 08 Jan 2009 19:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אלישס (;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10394833</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239493&amp;blog=10394833</comments></item><item><title>הוא סבבה והכל אבל...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10357442</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מכירה את המשחק מיליון שנה אבל הזכירו לי עכשיו :P

למי שלא מכיר...
&quot;הוא\היא סבבה והכל אבל...&quot; ואז להמשיך משהו רע כזה ואם הייתם יוצאים איתו\ איתה.
דוגמא: &quot;הוא סבבה והכל אבל הוא מסריח מהבית שחי&quot; 
&quot;הוא סבבה והכל אבל הוא לא מפסיק לדבר על האקסית שלו&quot;
ואז עונים: כן\ לא (האמ ברור שלא חחחח)

תכתבו כל מיני דברים D:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 30 Dec 2008 19:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אלישס (;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10357442</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239493&amp;blog=10357442</comments></item><item><title>שלוש שנים אחרי- ישרא בלוג</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10323681</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא יודעת למה הרגשתי צורך לכתוב את זה דווקא עכשיו... אולי בגלל שחנוכה ותמיד הייתי נוסעת לת&quot;א בחגים.
אז אני חוזרת שלוש שנים אחורה לכיתה ח&apos; עכשיו אני י&quot;א. 
הכל התחיל בפסח של כיתה ח&apos; חברים שלי ושל ליטל מאיזה פורום (שאפילו לא הייתי שייכת אליו) הזמינו אותנו לבוא.
הגענו, פגשנו חברים שהיו חברותיים (אולי אפילו מדי). נורא נהנתי. ומאז בכל חג וחופש היינו נוסעות לת&quot;א. זה הפך למפגשי ישרא.
הייתי נוסעת בעיקר עם ליטל. כל נסיעה כזו הייתה בשבילנו &quot;וואו&quot; איזה מסע. הנסיעה ברכבת, עזריאלי, לשבת בגג שעות ולהכיר אנשים.
הייתי הולכת למפגש וחוזרת עם כמה חברים... קצת מצחיק כי חלק עדיין חברים שלי עד היום. אבל זה מספר באמת קטן ביחס לכל אלו שבאמת הכרתי.
הייתי ילדה קטנה, התלהבתי מהנחמדות של האנשים, מהפתיחות וגם לא היה חסר לי ביטחון בכלל. 
אני בהחלט יכולה לומר שזו אחת התקופות הטובות בחיים שלי. זה נמשך בערך עד סוף כיתה ט&apos; . 
התבגרתי. נשארתי בקשר עם אנשים (הכוונה מהבצפר) וחלק גם לא. התרחקתי מחלק מהחברים הטובים, נתתי לעצמי הזדמנות להכיר חברים אחרים.
עכשיו שלוש שנים אחרי אני שואלת את עצמי &quot;לנסוע לת&quot;א החופש?&quot; וזה י&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Dec 2008 01:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אלישס (;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10323681</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239493&amp;blog=10323681</comments></item><item><title>יום הולדת לי (=</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10304399</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז עברו כבר יומיים מאז היומולדת והיה ממש מדהים.
תודה לכולם, היה לי ממש כיף(:

אחרי כולם 16 סוף סוף... זה לא מרגיש לי שונה אבל עדיין זה מקבל משמעות קצת אחרת.
זה הגיל לצאת, להנות, מסיבות, מה לא (:

ובנתיים תמונות מהבצפר ודברים שהביאו לי D:
(שוב תודה לכולם 33&amp;gt;)



אני, גלי, צוף ועמית



כוס מלאהה ממתקים מנעם (היה טעים :P) הקופסא מגלי (היו בה ממתקימים וחמוצים שסבתא שלה הכינה) 
מאחורה ממתקים מאמי ובשמאל רואים קצת.. ציור שיובי הכינה לי :)

תמונה שגלי הכינה לי עם שרשרת יפה ביותר D:

זו דגה (יצא מטושטש) עמית, ליאור וחן קנו לי:) כדי שתהיה חברה לטוט (הדג השני שלי)

עפו לי כל הבלונים :\אבל בקטנה..
מאיה ולאה חטפואותי לפיצה מטר ואכלנו קינוח טעים ביותר.
מיצקי ציירה לי קריקטורה מגניבה ביותר!

ומחר מסיבת השנה [;
פוסט מיותר משו אבל אני מתלהבת אז קפצו לי D:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Dec 2008 00:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אלישס (;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=239493&amp;blogcode=10304399</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=239493&amp;blog=10304399</comments></item></channel></rss>