אני אף פעם לא יודעת איך מתחילים פוסט. פתאום זה נראה לי מטומטם לנסות לכתוב בצורה מצחיקה או מפורטת מדי, אשכרה להשקיע. הבלוג הזה נשמר לי מסיבה בלתי ידועה, לא שיותר מדי אנשים נכנסים לקרוא בו.. זה פשוט ככה
כי אני לא אחת מהדכאוניים שבוכים על כמה שרע להם, ואני לא אחת ממעריצות הלהקות..
אני לא אחת שיש לה חברים שהם בלוגרים שיגיבו לכל פוסט טיפשי ואני לא אחת שמנסה להרשים או לכתוב בצורה מצחיקה ושנונה מדי. אני שומרת את הבלוג הזה כי הוא אמיתי לי,
כי אני אומרת מה שאני רוצה להגיד בדיוק מתי שאני רוצה להגיד מבלי ממש לחכות לביקורת או תגובה ,
למרות שנחמד לראות שמישהו כן חושב דבר מה על מה שיש לי להגיד, במיוחד אם זה מישהו נורא חשוב לי.
ואני חושבת שאני שומרת את הבלוג כי לפעמים יש דברים שאני יכולה רק לכתוב, לא להגיד. כמו שיש דברים שאני יכולה רק להגיד, לא לכתוב.
אם רק הייתי כותבת הכל, זה לא היה נגמר. אבל זה הקסם, שאני לא.
אני פורקת ובאותה מידה לא פורקת. וזה בסדר לי, בינתיים זה בסדר לי.
היה לשגיא יומולדת ב4.7. היה בן 20 האהבה שלי, ילד גדול :)
אתה יודע מה אני מאחלת לך אהובי, ואתה יודע שכל מה שאתה מאחל לעצמך, אני ינסה להגשים.
אני אוהבת אותך במילים שבאמת קשה לי לתאר.
בלעדיך הייתי נופלת, אולי מוצאת פתרון לבסוף כמו שאתה תמיד אומר, אבל מאושרת? גם אחרי כל זה?
זה לא הייתי מצליחה בלעדיך.
אתה גורם לי להרגיש חיה כי אתה לא נותן לי להפסיק לאהוב. אז מזל טוב חיים, המוני מזל טוב
אני אוהבת אותך (:
ביום ההולדת היתה לי בגרות בלשון שקצת פקששה את העניינים, אבל מיד אחריה הגיעה המתנה שלי לשגיא ומיד אחר כך נסענו אליו.
בערב אני וחבר שלו ארגנו לו מסיבת הפתעה שכמובן נחשפה כי יש לי את החבר הכי חטטן וסקרן בעולם הזה, אבל למרות זאת היה באמת אחלה (:
אחרי היומולדת היו לו שבועיים שלמים בבית כי העבירו אותו בסיס, שהיו שבועיים מדהימים.
ימים שלמים ביחד, ערבים של מקלחת, פיצה וסרט טוב שבשבילם אני מוכנה לוותר על כל דבר אחר, שבועיים של אהבה נטו.
היה לי כלכך כלכך כיף איתך מתוק 
3 ימים אחר כך הייתה לנו את הבגרות האחרונה, אז יצאנו לנו לחגוג במועדון בחיפה.
היה כיף בטירוף, להשתחרר אחרי כל הלחצים האלה
כמויות האלכוהול שם היו מטורפות אז איך לא? 
כמה שעות אחרי שחזרנו הביתה נאלצתי לנטוש את שגיא בבית וליסוע עם הכיתה לטיול בתל אביב.
ישנתי שעתיים, היה לי הנגאובר מטורף ופשוט הרגשתי זוועה. העדפתי להשאר, אבל אני לא יגיד שבסופו של דבר לא היה נחמד. טיילנו בשינקין, ראינו שמלות שדמעתי כשידעתי שאני לא יכולה לקנות אותן, והאמת
שאחרי השווארמה הכל פשוט נהיה טוב יותר :)
זהו.. אז היום יומולדת למיטל, מזמן לא הייתה לנו מסיבת מגדל כזו אז אני מצפה,
שגיא נסע היום לבסיס החדש שלו.. נוהג על האמרים בלי מזגן בחום הזה.. מסכן שלי...
מקווה שזה זמני.
רק התחיל הקיץ וכבר נמאס לי. כלכך חם 
צריכה עבודה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: