זה בהחלט היה יום משעשע :)
אירוני מה?
יש דברים שאם כמה שהם נוראיים, כשהם עוברים אתה מבין גם כמה הרווחת מהם.
אני מרגישה שייכת, הכי הרבה שאי פעם הרגשתי.
וטוב לי
ולמדתי להעריך הרבה אנשים, את המשפחה ואת החברים
אז תודה לכל מי שהיה פה בשבילי, בנות אתם החברות הכי טובות בעולם ואני מתה עלייכן 3333>
ותודה לאל שהכל בסדר.
זה לא יאמן אני לא חשבתי שאני עוד יוכל להרגיש ככה
ועכשיו הכי טוב לי בעולם.
ואם יש משהו שבאמת ממש למדתי מזה, זה שאסור לוותר
שעליות וירידות אלו החיים האמיתיים ושאם באמת רוצים אפשר לשנות הכל.
כרגע אני מרגישה כאילו הכל אפשרי ואני פשוט יודעת שיהיה טוב.
אז אופטימיות זאת באמת לא מילה גסה, ואם נלמד להשתמש בה נכון היא יכולה לתת כלכך הרבה.
אז הפורימון עבר, ובשלום, ואכן אכן היה מדהים
"מקרון ועוד מקרון, זה לא מקרון זה מקרונים"
אבל הבגרויות בתאטרון עוד שבוע וחצי, ואני בלחץ היסטרי שבא לי להקיא.
לפחות עברנו שלב אחד. נלמד לקחת הכל בפרופרוציות
יהיה טוב, כשזה יגמר ;)
להת'33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
