השעה כבר מאוחרת, אני עייף במידה רבה, עקב חמש שעות שינה בליל אמש. בנוסף לחמשת השעות הנבחרות הללו גם המתח של הירידה (הרי אין ירידה מהמוצב ללא מעט לחץ ועצבים כדי לגרום לך להעריך את כל אשר בחוץ). כך אני יושב בחדרי בשעה הנפלאה הזו, מחשבותי נודדות חיש מהר אל אהובתי אשר לבטח עדיין בשיעור ריקוד.

מוסיקה.

תוך כל אלו אני מכין את רשימת השירים שאותם אשמע בשלושת השבועות הבאים בהם אשהה, ומכיוון שבין כה וכה כבר גלשתי אט, אט אל עבר הפולק הנעים והמלודי של סיימון וגרפונקל העברתי אל ה-IPOD שלי את צלילי השקט, אלבומם השני.

רגע של הארה: לשיר צלילי השקט ישנן שתי גרסאות, דומות אבל שונות. הראשונה אהובה עלי יותר.

טום פקסטון נכנס גם הוא בהתקף חסר הגיון אל תוך הפלייליסט שלי, בעוד דני סנדרסון האדיר יורד במעט מאלבום והופעה אל רק אלבום אחד, החדש שלו קונגו בלו שעוד לא זכיתי להאזין לו ברצינות יתרה, שאני בטוח שרצינות אינה ראויה לו אבל מוסיקה טובה טמונה בעורקיו.

ולא רק זה, אני מוריד כרגע את "בלוז עתידי" של חום משומר וזה יהיה נפלא. 

מוזה.

אך מעבר למעללי המוסיקליים (שאינם אפילו שלי) חייב אני לא ציין שיש לי תקופה אדירה של רעיונות ומעט מאוד אמצעיים להפיק אותם. אחד מהם, והוא מהאהובים עלי, הוא לכתוב סיפור פארודי על "אם יש גן עדן" ההירואי עד מאוד, ל"אם יש ת"ש" או פשוט "אין גן עדן" והם קיצור תולדות חיילי צוות התצפית של מוצב אסטרא על החרמון (שאני, כמובן בינהם).

ד"א אם כבר עסקינינו בצבא אז שמח אני לציין שאני לעולם לא אהיה שוב תחת פיקודו של קצין אינטילגנטי. כולם טיפשים, אחד אחד. אבל אני שמח לציין שכל אחד יכול לנצח את המערכת. אני פשוט מעדיף ללכת לישון.

געגועים.

דבר אחד שמאוד חסר לי, וחסר לי אפילו מאוד, הוא הקרבה הפיסית לאחי הגדול, חסר לי הרבה דברים שהייתי עושה איתו, חסרה לי גם ההדרכה המוסיקלית שלו מאוד, ההומור שלו, והרצון העז שבוער בי בכל פעם שהוא בא להציק דווקא שאני במצב רוח הגרוע ביותר (וזה אחד מהדברים האהובים עלי ביותר - כשהוא יודע את הנקודה המדוייקת בה אני לא אתנפץ אבל אני אהיה מספיק קרוב כדי לחוש תסכול, ואני נושך את השפה ומחייך). עכשיו אני לבד בעולם המוסיקה, מנסה לקלוט מה שבא, מתנסה פה, אולי שם. יש דברים שנקלטים יש כאלו שלא. העיקר שאני מנסה.

רק לפעמים תכריח אותי לשמוע משהו.

זה בדיוק כמו בשנות השישים רק בלי תקווה.

ג'יימס קמרון פשוט צודק. סטונדנטים, מלחמות, קפיטליזם חזירי, היפים, רדנקס, גזענות, מדיניות הרע במיעוטו, מרוץ אטום, הפחדה אינטרסנטית, פטריוטיזם מזויף, פטריוטיזם אמיתי, ניצול, עבדים, קרע, נפט, דולר, מוות, מחלות, מרי, מרד, התפרצות שלעולם לא תבוא. 

זה לא יגמר, לנצח נאכל חרב. (הדבר היחידי שאולי נוכל לשנות זה התיבול שיעטר אותה.)

י. רבל