<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>שנינות שרק 158 סנטימטר יכולים לספק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511</link><description>With no direction home</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 stargazer. All Rights Reserved.</copyright><image><title>שנינות שרק 158 סנטימטר יכולים לספק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511</link><url>upload/131513.jpeg</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=11612582</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תלתלים קצוריםערגה לערגה הלב מתיפח,טל לתלתל לרצפה נופל.נשיותך משולה לעץ פורח,נשיותך פורחת כפרי בשל.חול לרגליך נופל האפר,מעלה עשן לאורצונח לאט ומטפסאל תקרת החדר.מתל לתלם יתעקמו פניך,לחרוש תחרשי אך לא ישר.אל הגיא מעבר לעין,מעבר לעין מתחת להר.מאמא לאבא ניסית למחות מאחות לאחות נדדו שנותיךבערוב ימיך תבואי בואעם זוג מספרים אותם לקצור.26.02.10&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 26 Feb 2010 01:17:00 +0200</pubDate><author>liverpooler@walla.co.il (stargazer)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=11612582</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=22511&amp;blog=11612582</comments></item><item><title>איך הוא מעז</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=11134156</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;w:lsdexception locke&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 07 Aug 2009 16:31:00 +0200</pubDate><author>liverpooler@walla.co.il (stargazer)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=11134156</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=22511&amp;blog=11134156</comments></item><item><title>רק לא להאכיל אותם בכפית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=10821449</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שתי חליפות תלויות על מתלה, האחת שרד, השנייה, חליפת פועל יום.&lt;w:lsdexcepti&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 05 May 2009 22:32:00 +0200</pubDate><author>liverpooler@walla.co.il (stargazer)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=10821449</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=22511&amp;blog=10821449</comments></item><item><title>סיכום לצורכו האישי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=10578192</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מתנצל אם אני הולך לשעמם את רובכם, מי שאכן יקפיד ויקרא הכל, אך אני מרגיש מחויבות מסוימת לסכם שלוש שנים מחיי שהיו מאוד משמעותיות, מעשירות, מתסכלות ומחנכות ביותר. דבר מה שגיליתי שאני יכול לתארך באופן יחסית מדויק את רוב האירועים המשמעותיים שקרו לי במהלך שירותי הצבאי, אבל איני חושב שאני אעשה זאת באמת אלא יותר אעבור בערך חודש אחר חודש, מעשיה קטנה אחר השניה, אתמקד פחות בחיי האישיים, פרט לדברים העיקריים כי את זה אני מעדיף לשמור לסיפורים ולזכרונות אחרים.

גיוס.
בסוף שבוע האחרון שלי בתור אזרח הייתי בחיפה בהופעה של קאסט חיפה במועדון, שלמען האמת,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 27 Feb 2009 03:57:00 +0200</pubDate><author>liverpooler@walla.co.il (stargazer)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=10578192</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=22511&amp;blog=10578192</comments></item><item><title>מקוצרים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=10511021</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביום ראשון בבוקר, עת כולם משקמים לעבוד וליצור, אני עודני במיטה, משמר זיכרונות אי שינה מליל אמש. לאחר אי אלו התהפכויות וניסיונות השקמה מוצא אני את עצמי נגרר בחסות כבל בלתי נראה של כבוד עצמי עד לכיסא המחשב, שם אני פוגש את השעון אשר מחריד את יומי בהצגת בלתי מתפשרת של שעת הבוקר המאוחרת למדי. עשר ושלושים? שאלתי אותו. והוא ענה, בלי לחשוב שנייה אחת יותר מדי, עשר שלושים ואחת, אדוני. לאחר מיצג מידעים חשוב זה החלטתי שבעוונותיי אקום לסידורי יומי. הראשון היה לצאת מהבית – כבר תחושה כבדה של אי רצון חרצה את גורלו של מיזם זה, יצאתי לסידורי בנק (משיכת כסף), שילומים למיניהם (הרחקת כסף) וקניות, כפפות צמר ואבקת טלק. 
אבקת הטלק הידוע כתחליף טוב לכפות רגליים מסריחות הייתה המטלה הראשונה והחשובה ביותר שראיתי ביום בקניות. לכן, יצאתי את בנקי וגררתי רגלי אל הסופר הקרוב. בתוך תוככי הסופר עברתי שורות, שורות כמסדר צבאי הנבדק על ידי הגנרל הלוך וחזור אך בחיפושי אחרי רב&quot;ט טלק נתקלו בקשיים עקב אי הימצאו. פניתי לעובדת הסופר ושאלתיה- סליחה, אולי את יודעת איפה נמצאת אבקת הטלק? הביטה בי מעט בתימהון, כאדם הנראה שהשפה העברי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 Feb 2009 14:02:00 +0200</pubDate><author>liverpooler@walla.co.il (stargazer)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=10511021</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=22511&amp;blog=10511021</comments></item><item><title>עוד מעט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=8911362</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שני תהליכים מכריעים עוברים על אדם עקב שירותו בצבא. האחד, הוא צריך להתרגל במהלך החודשים הראשונים לשעות השינה המופחתות, לנהלים ולחוסרים הגדולים כמו מוסיקה, פרטיות, וכל החברים שהיה איתם בקשר יחסית הדוק בטרם הגיוס. 
תהליך שני, הוא השלב ההפוך - ללמוד להיות איש חברה שוב, ולא חייל בצבא. 
יום אחד קמתי, בביתה של אהובתי, וגיליתי שאני לא צריך לקום מוקדם ולסוע לדרום או לצפון. אין מוצב שמחכה לי, אין חיילים בקורס שיודיעו לי שהם מאחרים למחנה נתן, ואין לי בעיקר מה לעשות עם עצמי. ניסיתי ללכת בראש מתוכנן ושקול אל תוך עבודה שישר אעבור ממסגרת למסגרת, ואולי לא ארגיש במעבר. אבל זה לא עבד כל כך טוב, ומצאתי את עצמי רק מבולבל יותר ממה שהייתי לפני כן. חשבתי שיהיה עלי לחיות חודש באזור גוש דן בלי מקום קבע. אבל יום אחד במקום עבודה ההוא והייתי מנומס והחזרתי להם הכל ועזבתי. נסעתי הביתה מהר ככל שיכלתי בלי להסתכל אחורה, ובלי יותר מדי רגשות חרטה כלשהן. 
ישנם אלו שהתחילו לדאוג לי בגלל התגובה המעט לא צפויה שלי. אבל אני לא אוהב שדואגים לי, אני צריך שיתנו לי נקודות, או עצה טובה. אני לא אוהב שאומרים לי בדיוק מה לעשות ומת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 30 Mar 2008 23:10:00 +0200</pubDate><author>liverpooler@walla.co.il (stargazer)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=8911362</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=22511&amp;blog=8911362</comments></item><item><title>עכשיו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=6470519</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השעה כבר מאוחרת, אני עייף במידה רבה, עקב חמש שעות שינה בליל אמש. בנוסף לחמשת השעות הנבחרות הללו גם המתח של הירידה (הרי אין ירידה מהמוצב ללא מעט לחץ ועצבים כדי לגרום לך להעריך את כל אשר בחוץ). כך אני יושב בחדרי בשעה הנפלאה הזו, מחשבותי נודדות חיש מהר אל אהובתי אשר לבטח עדיין בשיעור ריקוד. 

מוסיקה.

תוך כל אלו אני מכין את רשימת השירים שאותם אשמע בשלושת השבועות הבאים בהם אשהה, ומכיוון שבין כה וכה כבר גלשתי אט, אט אל עבר הפולק הנעים והמלודי של סיימון וגרפונקל העברתי אל ה-IPOD שלי את צלילי השקט, אלבומם השני. 
רגע של הארה: לשיר צלילי השקט ישנן שתי גרסאות, דומות אבל שונות. הראשונה אהובה עלי יותר.
טום פקסטון נכנס גם הוא בהתקף חסר הגיון אל תוך הפלייליסט שלי, בעוד דני סנדרסון האדיר יורד במעט מאלבום והופעה אל רק אלבום אחד, החדש שלו קונגו בלו שעוד לא זכיתי להאזין לו ברצינות יתרה, שאני בטוח שרצינות אינה ראויה לו אבל מוסיקה טובה טמונה בעורקיו.
ולא רק זה, אני מוריד כרגע את &quot;בלוז עתידי&quot; של חום משומר וזה יהיה נפלא.

מוזה.

אך מעבר למעללי המוסיקליים (שאינם אפילו שלי) חייב אני לא ציין שיש לי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 May 2007 23:24:00 +0200</pubDate><author>liverpooler@walla.co.il (stargazer)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=6470519</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=22511&amp;blog=6470519</comments></item><item><title>א גרויסען דאנק פאר די אלע וואס האבן זיך בייגעשטייערט. פון די וויקימידיע פאונדאוציע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=5719997</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש דברים שפשוט צריכים לצאת לאור העולם. ואין שום סיבה להסתירם, אלא להציגם בגאווה רבה. יידישע וויקיפעדיע. 

להנאתכם.

י. רבל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 24 Jan 2007 22:32:00 +0200</pubDate><author>liverpooler@walla.co.il (stargazer)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=5719997</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=22511&amp;blog=5719997</comments></item><item><title>קצרים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=5252400</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תפקיד: מ&quot;כ טירונים.שאיפות: לא להיות מ&quot;כ טירונים - לחזור לקו, כי כבר אין שכונה ברשת הקשר ומשהו צריך לעשות את העבודה.מקום: צאלים.שאיפות: גבול הצפון - שאיפה לאזורים הגבוהים עטירי השלג בחורף.הרגשה כללית: חוסר מיצוי.מסקנה: לא לחפש הגשמה עצמית בצבא.הבנת הסגל: אין מספיק אהבה גברית.ביצועיי הסגל: אהבה גברית.לסיכום: לא רוצה חורף שני במדבר. תנו לי להיות בבית עם כוס תה חם ושירי ארץ ישראל הישנה באוזניים. י. רבל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Nov 2006 23:35:00 +0200</pubDate><author>liverpooler@walla.co.il (stargazer)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=5252400</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=22511&amp;blog=5252400</comments></item><item><title>מודיעין שדה, טמטום להמונים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=4594069</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קשה להאשים אותם, הם שומעים את הדבר הזה בלופים.

המנון חיל מודיעין השדה 

עמוק בלב השטח,רחוק עד קו שמייםפוסעים הלוחמים, פוקחים עיניים ואוזנייםבחום ובקור בכל תנאי ומצבמול צג ומסך בעמדות שם בקו

פזמון:נביא אל השטח מידע ומענהאנחנו הצופה שלפני המחנהביום ובלילה רואה ואינו נראהכולנו כאן ביחד מודיעין השדה

קמ&quot;ן, תצפיתן, המוכ&quot;מ ,איש האיסוףכגוף אחד עושים לתמיכה ולשיתוףבכל אמצעי של איתור ומעקבלמוכנות הכוח בקרב המשולב

מצפון לדרום, ממזרח ועד היםבגדוד בחטיבה באוגדה אנחנו שםביום ובלילה לפני המחנהכולנו כאן ביחד- מוד&quot;ש

פזמון:נביא אל השטח מידע ומענהאנחנו הצופה שלפני המחנהביום ובלילה רואה ואינו נראהכולנו כאן ביחד מודיעין השדה

בלי חשבון נותנים פה ת&apos;נשמה למשימהמידע ליום פקודה, וזוהי התרומהאני אתה ואת, אנחנו התשובהכמשפחה אחת עושים בגאווה.

מצפון לדרום, ממזרח ועד היםבגדוד בחטיבה באוגדה אנחנו שםביום ובלילה לפני המחנהכולנו כאן ביחד- מוד&quot;ש

פזמון:נביא אל השטח מידע ומענהאנחנו הצופה שלפני המחנהביום ובלילה רואה ואינו נראהכול&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 09 Aug 2006 23:04:00 +0200</pubDate><author>liverpooler@walla.co.il (stargazer)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=22511&amp;blogcode=4594069</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=22511&amp;blog=4594069</comments></item></channel></rss>