עצמאית

שנתיים :)

רודפת אחרי הבלתי ניתן, נכנסת למצבים שקשה לצאת מהם. מתאהבת באסור, מודעת למותר ובכל זאת ממשיכה בלי מעצורים.

מצד שני מוצאת את עצמי הולכת אחרי הלא מודע, מרכיבה חלקים של עיוורון.

אומרת לעצמי שאסור, מנסה לחפש גיבוי לצאת מהסיטואציה הלא נעימה, סעמק!

מתי תסיים כבר, שואלת את עצמי בלי סוף...

סוף.

לפעמיים אני נשכבת במיטה ומתחילה לחשוב, על ההרבה "אני" הקיימות בתוכי ובעצם בכל אחד מאיתנו. הרבה פרצופים וצדדים שאנו נוהגים לשנות על פי אופן האירועים. כמו כן חשבתי על דבר אחד אשר קרה לפני אולי 7 שנים לבערך. אירוע קטנטן שתייגתי לו אור וזרקורים, יתר על המידה השווה את האירוע. אותה תקופה שחזרה על עצמה פעמיים מאז, כמו לדוגמא לפני מספר ימים, אולם האירוע האחרון היה בחוסר שליטתי, מכיוון והכריחו אותי לעלות מעלה, להציג ולהשתתף בהמון.

הוא אמר שיהיה בסדר וזה רק לטובה, כמובן שזה לטובה, כל אירוע הקורה משנה חיינו, אבל לזה לא ציפיתי. ובכלל אחרי ההתלבטות אם לבוא לאירוע בכלל.

הזיעה בידיים. למרות הכל אפשר להגיד שאם הייתי מתחילה עם זה בגיל צעיר, הייתי מתמכרת  להרגשה המעולה שזה משרה בנו.

אוהבת סלי