<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Open your heart and push the limits</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376</link><description>Open your heart and push the limits</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 סלי.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Open your heart and push the limits</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=14422889</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני אוהבת אותך&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Dec 2015 23:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סלי.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=14422889</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=224376&amp;blog=14422889</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9899404</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בא לי לקפוץ, כל כך גבוה, כל כך מדהים. כמה אדרנלין, כמה אומץ, כמה רצון ומוטיבציה.
לקחת את הרגליים ולגלוש מטה, הישר אל תוך נוף מושלם ממבט אל מעמקי האוקיינוס.
להכיר משהו חדש, מדהים מהמוכר, דבר חדש.

מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה???&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Sep 2008 22:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סלי.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9899404</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=224376&amp;blog=9899404</comments></item><item><title>מבט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9723328</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כואבת לי הבטן, יכול באמת להיות שזה לא מהרדבולים והחטיפים, אלה מהדבר השני שאתה טוען שזה. לא יכולתי לעשות כלום, הייתי הכי רעה.
המבט שתפסתי נפל לי האסימון שראיתי אותו פעם, אז זה סתם העלה לי חיווך קטן מצידי הפה, זה לא מה שאתה חושב שזה, זה רחוק מלהרגיש נכון.
זה סתם יפה לראות דבר כל כך מוכר שהכרתי פעם. קשה לי להחליט ממה אני אכן בורחת, אם זה ממך או שזה בעצם מעצמי. אחרי שסיפרתי לך משהו שגרם לי להתחרט עליו, אתה אפילו לא מודע לעניין. שקר, פנטזיה לא נכונה רחוקה מהמציאות.
למה אתה כאן לצידי? אתה לא אמור להיות כל כך קרוב אלי, זאת טעות אנוש להתקרב אלי ואתה יודע זאת, למה אתה ממשיך? אתה יודע שתיפגע בחיים לא הסתרתי זאת ממך. מה המטרה שלך מהסיפור. אותם חלומות שאתה לא מפסיק לחלום עלי, למה אתה משתף אותי בהם? למה אני מופיע לך בהם?
למה אתה חולם שאתה מנשק אותי ומנסה זאת, למרות שאתה יודע את תגובתי מראש, פוחד מהדחייה, שאחריהכל לא מאחרת להגיע.
אני אוהבת אותך, אתה לא יודע כמה, אבל לא ככה, לא כמו שאתה דורש ממני. זה גדול עלי, זה עוטף לי את המרחב האישי, פרטי שלי.
אולי אני באמת פוחדת כמו שאתה טעון, אולי אני באמת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Aug 2008 02:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סלי.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9723328</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=224376&amp;blog=9723328</comments></item><item><title>קעקוע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9672126</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה שהמקום הזה הפך לדורס זר, שאבד לי החשק לשבת ולפענח את כל האפשרויות שמשדרגים את האתר הזה בקצב מסחרר.
קטגוריות מתווספות, נעלמות ומשלימות. חוסר החשק להמשיך לשוטט ולחפש חדש ומעניין באינטרנט בפרט, הפך לדבר בלתי נמנע מחיי. אולם, אחרי הכל אם תרצה לבוא ולשפוך גם בחוסר חשק מוחלט, תדע לפנות ל&quot;דבר והישן והמוכר&quot; כמו בחיים.
כמה כיף להשיל דבר ישן מחייך. פשוט הקלה מרגשת, שגורמת לך לרצות לקפוץ ולצווח מאושר, כן דגש על לצווח במקום לצעוק, הדגשה.כמה טוב שחשבתי על המקום הזה לפני כמה שנים, פשוט מושלם.

פשוט לבוא ולצחוק לאדם בפנים, צחוק פנימי שתדע שאין לך את האומץ לצחוק באמת. אותו חיוך פנימי שהבנת שהצלחת, כמה שההרגשה הזאת מעולה. אולם, כמו בומרנג בחיים כך גם החיים יכולים לצחוק עלייך, אם זה בגלוי או לא. התאור המתאים יכול לבוא מצידי לגבי שני הצדדים, אשר אנוכי יכולה לתאר את ההרגשה הפנימית וכמו כן לתאר אותה בחיצוניותה היפה. הלוואי והייתי יכולה לבוא עם האומץ של העבר לבוא לתאר מצבים מדוייקים מאותם נקודות קטנות שאני מספרת כאן, אולם, אחרי שדף זה מוכר לכמה וכמה פנים רחוקות מחיי זה לא מותיר לי את הרצון לבוא ולשת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 31 Jul 2008 19:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סלי.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9672126</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=224376&amp;blog=9672126</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9450998</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תודה לאל לקחתי הפסקה מתקופה העומס, שאליה אני צפוייה לחזור בספטמבר- אוקטובר, למרות שכל כך לא בא לי, אבל איך אומרים האדם בחיים לא יפסיק ללמוד בחייו, כמו כן אנוכי.

אחרי תקופה לא קצרה של חרישה מקווה לקטוף את עמל הפירות בשלים וטריים, כמו שהם חייבים להיראות. עבודה קשה עברתי ועבודה קשה הרבה יותר מצפה בפניי בעוד מספר חודשים בודדים, למרות הרצון לזנוח הכל ולשבת רגל על רגל. אולם ברצוני לסיים עם שיפור בגרויות ולהוציא פסיכומטרי נאה :) 
התחלתי במתמטיקה, אחרי זה אעבור לאנגלית ורק אז באזרחות פסיכו.
אחרי הפסיכו&apos; קצת חו&quot;ל, ואחרי עוד קצת חו&quot;ל להירשם ללימודים רחוקים מכאן.
ימים פתוחים, סטודנטים, אוניברסיטה, מכללות, חיים קצת אחרת.
הכל מתקבץ סביב לימודים, עבודה, חיים וצבא.
אוווח חיים זה מה שתולעת כמוני זקוקה להם יותר מהכל.

למרות החדשות הטריות של חזרתו של גורם ישן לחיים מסעירות את חיי כרגע, לא אתן להן להרוס את מה שבניתי כל השנים הללו, סעמק אני פשוט לאסובלת מחוייבות, חייבת להודות שרק מזה אני יודעת לברוח בחיים. התמודדות היא מילת המפתח כאן.
יהיה טוב, אחרי הכל ליבי למד להתגונן בשעת צורך, אמן ולא אזדקק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 26 Jun 2008 17:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סלי.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9450998</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=224376&amp;blog=9450998</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9163516</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זמן
רמי וריטה
לחן: רמי קליינשטיין

יש ימים את לא מסתדרת לי - אני אמורה להסתדר לך בתמונה?את לא מוותרת לי - אני לא יכולה.את לא מתקרבת - לשם מה?לפעמים, פתאום את נהיית סגורה - כרגיל..ננעלת בתוך בועה - נכון שהיא יפה?על מה את חושבת -על החיים.זמן - תן לי רגע לבד - בלעדייךלא לדאוג לאף אחד -כי לא מתחשק לישקט מכולם - פשוט את הבועה שליזמן - רק להיות עם עצמי - כי לא סוף העולםככה להקשיב רק לי - לנשמה
לא סוף העולם - דווקא הוא קרב...יש ימים הצער כובש אותי - יש גם כאלהרואה רק כאב סביבי - אני אתגבר אל תדאגוכלום לא עוזר לי - רק שינה טובהיש ימים שאת מתכסה קוצים - כי זאת אני - כלום לא עוזר לישולפת הרבה חיצים - על מנת לא לפגועשאיש לא יפגע - ברור שאף אחד לא יפגעזמן - תן לי רגע לבד - להתרחק ממך..לא לדאוג לאף אחד - לא להתחשבן איתךזמן למחשבה -למילה בונהזמן - זמן להיות עם עצמך בסה&quot;כ צריך למצוא את השקט.לא שקט כשאת אינךכשאת לא בסביבה 
לא י&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 10 May 2008 20:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סלי.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9163516</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=224376&amp;blog=9163516</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9110538</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוא לא קרוב כמו שאי פעם היה, אז למה זה כל כך מזיז לי?
למה פיסת המידעהקטנה הזאת כל כך משפיעה על נפשי?
אני לא בקשר איתו, לא באמת היינו וגם לא נהיה.
טייני וורלד.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 May 2008 13:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סלי.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=9110538</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=224376&amp;blog=9110538</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=8985134</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כואב לי על זה שבעוד שבוע בדיוק רוחי תעלה שלב, שנה חדשה ועם קצת פחות הזדמנויות שהיו לי מבשנה הנוכחתי.
משמע השנה הפוריה חלפה לה על פני בלי לסובב אצבע, אם לא את כול היד, על מנת לייצר את מידותיה הנכונים.
אז הלכה לה עוד שנה מתוך 9 המחזורים, הפספוס הוא גדול, פספוס כגודל הציפיה, הנה התרסק לו גלגל דרך העקומה.
אם לסכם את השנה במשפט אחד- הזמן ממשיך אנחנו בסה&quot;כ משחקים.
אנו לא באמת יודעים לאןגופינו יפליג מכן, לאילו עולמות היקום ימשוך בעודנו חיים ונושמים.
מרחפים בזמן.
הגוף הוא בסה&quot;כ תבנית לנשמה.



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 13 Apr 2008 00:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סלי.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=8985134</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=224376&amp;blog=8985134</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=8966291</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אי שפיות רצון.
אחרי תקופה לא קצרה של אי נעימות,והוצאת עצבים בפיינבול, שבעצם ההוצאת עצבים הייתה בעצם עלי(חייבת להודות הדבר הזה פשוט כואב ) טעות להילחם מול קצינים, אתה יוצא מחורר. אבל תמיד אפשר למצוא את השיטות הטובות, כמו להיפגע בסיבוב הראשון ובשאר פשוט לרסס ולצאת לפני חטיפת כדור באזור רגיש.
טוב נו סימן כחול גם עובר. בסה&quot;כ היה נחמד.
שבוע מתיש עבר על כוחותינו, בלי לראות בית למשך תקופה לא קצרה, בלהתחשב שהתרגלתי ליומיות, ופטור משמירות, משמע בלי לילות בבסיס. יצאתי בזול =]
טוב נו אחרי הכל יש לי מחלקה שלא נדבר על ענף שכונתי ביותר, אז זה לא כזה נורא שוויתרתי על התפקיד הלא שימושי לחיים(בלי להדגיששתפקידי הנוכחיישמש אותי איפשהו בעתיד,אולם קל להתרגל אליו). אחרי הכל מה שקובע זה לאן נפלת בשרותך הצבאי, אז אין לי על מה להתלונן, אלא רק להודות.
אם הייתי יכולה הייתי מתחתנת עם אחד הקצינים, אבל חבל כי הוא נשוי פלוס ילדים, אז הוא נשאר בתור דוגמא מצויינת לבעל בגיל ה25-27, כרגע אני עדיין ילדה שחייבת להנות מכל מה שנותר להנות לפני החיים שאחרי. והמושלמות אך ורק לנוי.
כן תחשבו שאני מטורפת, אבל הבחור הזה פשוט&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 09 Apr 2008 21:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סלי.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=8966291</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=224376&amp;blog=8966291</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=8804601</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;



שנתיים :)
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 13 Mar 2008 15:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סלי.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=224376&amp;blogcode=8804601</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=224376&amp;blog=8804601</comments></item></channel></rss>