אז אני פה.
טוב שיש חדר להסתתר בו כדי לא להפגין בטלה גמורה כשסביבך עובדים אנשים.
אז הגיעה משפחת הצבעים. יש משהו מאד חביב בידיעה שזו משפחה ומפאת השיעמום אפשר לעקוב אחרי יחסי האחים.עכשיו הם מתווכחים על המברשת.
נולי מצידו היה בשקט בחדר השינה אבל תוך כדי הרביץ חירבון נאה וכך מצאתי את עצמי מטיילת ברחבי הבית להנאת כולם עם חיתול גדוש.
אתמול גילינו שיש חנויות רהיטים זולות בהרבה ממה שראינו. צריך לנצל יותר את מיקומה של סבתארבא של נולי ששומרת עליו , הגרה בשכונה של דוסים.
מעניין ששם ראיתי פינת אוכל זולה ב1500 ש"ח ממה שהתכוונו לשלם.ושגם מצאה חן בעיני.
הגעתי למסקנה שעדיף להוציא יותר כסף ושהצבעים יצבעו גם את המרפסות. אחרת זה באמת יהיה מגוחך שהבית יהיה מקסים והמרפסות המקולפות תשארנה מוזנחות.
ראיתי אתמול את "במרחק נגיעה" ממש אהבתי את ירדן בר כוכבא.דמויות המשנה שם יותר מעניינות מהדמויות הראשיות.