המקום של ג'וליאנה

אז כן, עוד שבוע נשאר למעבר הדירה. זה אומר כאמור בלגאן גדול בראש ובסביבה. זה סוג של עולם ישן נחריבה.(איך הולך באמת הציטוט הזה?)

אני מרגישה שעוד לא הספקתי להפרד כראוי מדירת הסטודנטים שגרנו בה שבע שנים. עכשיו היא כבר ממש לא המקום שלנו אלא סוג של מחסן מגורים הולך ומתרוקן. למען האמת עשינו ממנה מקום נחמד.

היא ממש לא דירה ייצוגית אבל היא נוחה. הסלון ומוקף בצמח מטפס שהתחיל מיחור קטן שטוליו לקח מהאוניברסיטה ועכשיו הוא מקיף את כל הסלון. טוליו טוב בצמחים אני הרגתי כמה.היה לנו עציץ נענע עם שנים טובות ושנים שחונות. אני רוצה כזה גם בדירה החדשה.

אבל יש גם את הבדים שהבאתי מדרום אמריקה ובד שקיבלנו בירושה מחבר של טוליו שהיה בהודו ועוד בד שקניתי עם השותפה שהיתה לי בשוק בעיר העתיקה.עכשיו הבדים מקופלים להם בבטחה באחד מהארגזים.

ויש שתי תמונות שסבתא שלי ציירה. סבתא שלי מציירת. היא בהחלט היתה יכולה להיחשב ציירת מן המניין אם הייתה עושה לעצמה יחסי ציבור ומוכרת את הציורים שלה אבל היא לא מוכנה למכור. לכן רק אנחנו בני משפחתה הממוזלים מקבלים ציורים. סבתא מציירת מקומות בירושלים שחלקם כבר לא קיימים. הציור שאצלי הוא של בית אנה טיכו והוא מקסים.שמח ומלא ירק.

ויש לנו שולחן סלון מקש שכנראה נעביר. קנינו אותו ליד השוק וסחבנו אותו יחד. הוא בטח ישמש כשולחן מרפסת. הקש כבר קצת מתפרק וסופח פירורים כי אנחנו אוכלים בסלון מול הטלוויזיה. נכון שזה לא בריא ולא מומלץ אבל זה כיף.

ויש שטיח כלומר עכשיו הוא מזמן מגולגל. טוליו ירש אותו מסבתו. קיבלנו אותו נקי ועכשיו הוא שחרחר. אני זוממת לתת אותו לניקוי אצל מנקה שטיחים מקצועי. התחלה חדשה, כאמור.

(חמותי קנתה כבר שטיח לנולי. קצת עיצבן אותנו שהיא לא חשבה שאנחנו נרצה לעצב לנולי ע"פ טעמינו את החדר אבל למזלה אני שמעתי את הבשורה אז אמרתי לה יפה תודה. מגיע לה על ההשקעה).

לא הייתי טיפוס של שטיחים אף פעם אבל עכשיו זה קצת חסר לי. בקרוב גם נולי יצטרך מרחב תנועה ואז שטיח זה דבר בהחלט חיוני.

ועכשיו המחשב בסלון. לא מתה על השולחן שיש לנו שהיה שייך לטוליו כשקנה אטרי לבר מצווה או משהו כזה. שולחן שהוא בעצם שני שולחנות טלאי על טלאי.

ובמטבח אני ממש אבל ממש לא אתגעגע מקרר אמקור הזערורי עם הפריזר הסתום מקרח והרעש המעצבן. וגם לא לגז עם התנור המקולקל שקנינו מחנות של תנורים משומשים במאה שערים. אם כי לפחות בו השתמשתי יפה.

אתגעגע למדפים עם צנצנות התבלינים שהיו בעבר צינצנות של קפה וריבה וטוליו עשה להם במחשב תויות יפות וגם לתמונות שגזרתי ממסע אחר ותליתי לקישוט (לדעת טוליו זה היה שיא הסטודנטיאליות והוא שמח שמחה רבה כשאמרתי לו שהן סיימו את תפקידן). ישנה גם תמונת סינית ירושה מחבר של טוליו שחי בסין.

יש לי גם תמונה מקסיקנית שחמדתי מסבתא שלי. כזאת צבעונית ויפה וממוסגרת.

(נשארו עוד שני חדרים  אבל מספיק פרידה להיום).