המקום של ג'וליאנה

אני פתאום מרגישה את הסופשבוע כאילו עבדתי כל השבוע. נחמד. כאילו "הרווחתי" את הסופשבוע והזכות לנוח.

התפטרתי רשמית ממקום העבודה הקודם שלי. לשמחתי הצלחתי לסיים את זה יפה . עכשיו נזכרתי שצריך לעשות שתיה. רצוי לפני שאני חוזרת לעבוד.

נסעתי לראשונה עם נולי לולי באוטובוס ועם עגלה. החלטתי שזה סממן עצמאות לא להיות תלויה ברכב. בפועל הייתי תלויה בטוב ליבם של אנשים.עזרו לי המון.

אחר כך הצלחתי להעלות עגלה הביתה עם נולי לולי בתוכה.תחושת הישג רצינית.

נראה לי שאני עייפה עד היום מזה. שאף אחד ךא יגיד לי שאני לא עושה התעמלות.

נולי לולי היה כל כך חמוד ונוח לבריות שהצלחתי:

1. לבוא איתו למנהלת. לנהל שיחת התפטרות ארוכה , לשבת עם מנהלת כוח אדם שאני מכירה אותה עוד לפני שעבדתי שם ולפטפט על האימהות.

2. להסתובב בעיר לקנות חולצת מעצבים יפה ולא זולה.

3. ללכת לסבתא שלי עם נולי לולי ברגל.

שני בני דודים שלי (אחים) מתחתנים השנה. הבן בן 20 הבת בת22.  המשפחה הזאת שוברת שיאי התחתנות (גם האחים הגדולים שלהם התחתנו בגילים כאלה-שלושה בהפרש של חודשיים בין חתונה לחתונה). הפעם זה נראה לי קצת פחות מדכא כי אני מחוץ לטווח ההצקה  מילאתי את חובותי לאומה זה אומר שנשארה לי בת דודה אחת לא נשואה מכל בי הדודים ויש המון.

האישלי יחטוף חום כי הוא שונא חתונות ובפרט חתונות דוסיות (הבהרה-לא חרדיות החתונות אני מתכוונת).

משום מה ממש נהניתי מהגשם וגם מהשקיעה. הראיתי את השקיע לנולי לולי ואז נזכרתי שהוא רואה עדיין בשחור לבן.