המקום של ג'וליאנה

הייתה אישה מבוגרת שבאה לספרייה הרבה עד שהייתה ממש חלק ממנה . היא למדה לשם ההנאה בקורסים שונים ותמיד היינו מדברות הרבה. פעם היא גם קנתה לי מתנה ספר של אפלפלד. אישה שמחה וחיובית. היא הייתה מה שעלי מוהר מכנה זקנתונת. קטנה, לבושה בקפידה וחביבה.

היא לא באה כבר הרבה זמן אז החלטתי פשוט לחפש אותה בגוגל ואז גיליתי שהיא נפטרה בפתאומיות בינואר שעבר ושהייתה ערירית. בת של חברה שלה פרסמה הודעה בפייסבוק על מותה.

זה בלתי נתפס לחשוב על אישה שהייתה חלק משמעותי בספרייה ועל  מוות כל כך פתאומי ומלא חסד.

התגנבו לראש שלי גם מחשבות קשות על כך שאולי היא נמצאה לאחר כמה ימים ועל המוזרות במצב שאדם מת ללא קרובים ישירים שיזכרו אותו ויתאבלו עליו.

משמח שבכל זאת יש אנשים שזוכרים אותה.

אני אוהבת לראות אנשים שמזדקנים יפה ואני חושבת שהיא הזדקנה יפה. היא הייתה מלאת חיוניות ושמחה  ותמיד רצתה לתת ולעזור.

אז אני קצת זוכרת אותה פה.

היי שלום לאה פרידור. נעמת לי מאד.