ממש אי אפשר להגן על הילדים שלנו מהמציאות. היום נן אמר לי שהוא מאד מודאג מעניין גלעד שליט ושאל מה יקרה אם לא יצליחו להוציא אותו מהכלא.
עניתי לו שזה באמת עצוב אבל שהרבה אנשים עושים מאמצים כדי לשחרר אותו.
ואז נן אמר לי שהוא שמח שאבא כבר עבר את הגיל של לעשות מילואים ושאני לא בצבא כי הוא היה מאד עצוב אם היו חוטפים את אבא או שהוא היה נהרג.ואחר כך פתאום הבזיקה בו המחשבה: מה יהיה איתי כשאני אהיה חייל? מה יהיה אם יחטפו אותי?
ניסיתי להרגיע אותו שהצבא מלמד את החיילים להתגונן מפני חטיפות ושזה לא קורה הרבה ואז נן אמר לי שהוא יודע מה יקרה, אם ינסו לחטוף אותו הוא יבוא מאחורי הגב של האויבים ויהרוג אותם.
אחר כך הוא המציא סיפור על חייל שקוראים לו נן אבל זה לא הוא שחוטפים אותו ואז באים חיילים שלא נחטפו והורגים את האויבים ואת הרובוטים שלהם.
אמרתי לו שנעשה את כל מה שאנחנו יכולים כדי להגן עליו וללמד אותו להגן על עצמו אבל שידע שאלה החיים, כולם מתים בסוף ואין טעם לחיות בציפיה ובחרדה מפני המוות אלא צריך ליהנות כל עוד אנחנו חיים ובריאים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
