המקום של ג'וליאנה

בית הספר של נולי ממוקם במרחק הליכה לא קצר מהבית ולפעמים יוצא לנו ללכת לשם ברגל. להפתעתי הרבה גיליתי שנולי ממש אוהב את הדרך הזאת. זה הזמן שלנו יחד. הוא מספר לי דברים על היום שלו (או שלא) ואנחנו מסתכלים על השדה שמלווה אותנו בדרכנו ועל השינויים שהוא עובר.

היום שמתי לב שנולי היה עם המשקפיים שלו בחצר (הבנו שהוא לא חייב) . שאלתי אותו למה בחר להרכיב את המשקפיים גם בחצר והוא ענה לי שהוא בעבר היה בלי משקפיים בחצר ואז כשהוא רצה להציע לילד מסוים לשחק איתו הוא לא ראה אותו ולכן החליט שעדיף עם משקפיים.

הוא גם המציא פתגם:

מי שלא רואה את חברו כדאי שירכיב משקפיים.

חשבתי כמה מזל יש לנו עם עניין המשקפיים.מאימהות אחרות לילדים מרכיבי משקפיים שמעתי על מריבות אינסופיות וגם חששנו מהצקות של ילדים בגן אבל נראה שהם מקבלים את נושא המשקפיים בטבעיות . יש בגן שלו 3 ילדים ממושקפים. ונולי פעם סיפר לי שהוא שמח שיש לו משקפיים בגלל שלכל בני הדודים שלו יש והוא לא רצה להיות יוצא דופן.

הוא אפילו ניסה לתחמן אותי ולהגיד שאמרו להם לאסוף את כל הילדים ב2. הוא שונא להישאר בצהרון מה שאומר לי שבשנה הבאה נמצא לו פתרון אחר.