ארון הבגדים שלי או יותר נכון, גומחת הבגדים שלי, הסתכל עלי הרבה זמן במבט מאשים. הבגדים שהפכו לערימה של בלגן מטריד ביותר. במילים אחרות הגיע הזמן לעשות את מה שאנשים נורמליים עושים בתדירות גבוהה יותר. לסדר את הארון ולהחליף בין ערימת החורף לערימת הקיץ.
ואז הבנתי שאם אני רוצה לגמור את העסק בזמן סביר אני חייבת להיפטר מחלק לא קטן מהבגדים.
לקחתי שקית זבל שחורה והתחלתי לדחוס: יותר מדי בגדים שאפשר ללבוש רק בבית. הסוודר הכתום הוא סמרטוט שראוי לשקית, החולצה הגזורה גם. אני אל צריכה יותר מחולצת סמרטוט אחת וזו של "הארץ" עם הציור שעשה חנוך פיבן לדנה אינטרנשיונל בשמלת גוטייה מספיקה בהחלט. יש בה חורים ענקיים אבל אני לא זורקת אותה. לצביעת שיער היא מספיקה. היא הייתה אחת החולצות החביבות עלי כיוון שהגיעה לי עד הברכיים ולאישה בגובה מטר שבעים קשה להרגיש קטנטנה ועטופה.החולצה עשתה את זה .
חולצת פלנל גברית משובצת שפעם חברה השאילה לי כדי שלא יהיה לי קר אחרי שעשיתי אצלה יוגה. החולצה היא של החבר שלה שבינתיים הפך לאקס. גם אותה חברה נעלמה מחיי (לא משהו דרמטי, סתם החיים שלקחו אותנו למקומות אחרים). נתתי לטוליו למדוד את החולצה והיא לא התאימה לו. אני כבר לא לובשת חולצות גבריות משובצות, הזכרתי לעצמי
ו
אז הגעתי לחלק הקשה: הבגדים שלא עולים עלי. חולצה שלבשתי לאחרונה כשטוליו ואני התחלנו לצאת. חולצה מחויטת שחורה עם נקודות לבנות ובד נעים. חולצה ממש יפה אבל במידה שקשה לי לראות את עצמי בה ובסגנון שאני כבר לא הולכת עליו. אותה החלטתי לתת לאחותו החתיכה של טוליו. תרצה תיקח, לא תרצה תעביר.היו שם עוד כמה בגדים שהיו אהובים בזמנם אבל הפסיקו להתאים לי.
הרגשתי שהויתור הזה הוא גם סוג של קבלה של הג'וליאנה העגלגלה שגם אם תרזה תיקנה לעצמה בגדים חדשים.
השקית הלכה והתמלאה ועדיין הרגשתי שיש לי המון בגדים. בגדים שכבר לא לבשתי כי שכחתי מקיומם צצו להם כמו משום מקום.
אני מאד נהנית מהתכנית של טריני וסוזנה שמאפשרת לגברים ונשים לצאת מהקופסא של הדימויים שלהם על עצמם ולאפשר להם להתנסות בסגנונות אחרים תוך קבלה עצמית. לא תמיד אהבתי את התוצאות הסופיות אבל חשבתי כמה היה נחמד לי לו הייתי מעיזה גם סגנונות לבוש אחרים. בפסח האחרון לבשתי לראשונה בחיי טייץ. לפני כן חשבתי שטייץ זה בגד של פרחות אבל התאהבתי בטוניקה שראיתי והבנתי שעם מכנסיים רגילים היא נראית פחות טוב. אני עדיין די שמרנית בסגנון לבוש שלי (שלוך אלגנט) ובכל זאת אני אוהבת להתלבש יפה.
תוך כדי סידור היו לי כמה החלטות:
לצמצם את בגדי הבית שלי למינימום. שמה שנשאר יהיה יפה. גם רפוי יכול להיות נחמד ולא דהוי.
לדאוג לגופיות טובות ללבוש מתחת לחולצה. יש לי חולצות חביבות אבל עם מחשוף שכבר לא מתאים לי
לקנות חזיות איכותיות
להקפיד ללבוש את כל המכנסיים שיש לי ומה שבכל זאת לא עומד במבחן השנה יעוף.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
