עניינים כספיים מאד מערערים אותי.מקומות בהם הכללים לא ברורים לי מערערים אותי במיוחד כשאני כבר לומדת את הכללים וחושבת שאנייודעת אותם ואז אנימגלה שהבנתי לא נכון ואז אני מגלה שגם הפקידה לא הבינה נכון ואז אני מגלה שהפקידה בעצם לא יודעת מה להגיד לך או איך להסביר לך ואז את מוצאת את עצמך מתה כבר לשלם ולעוף מכאן אלא שאת לא יודעת כמה לשלם כי כמובן שחסרים לך אי אלו מסמכים.
הפקידה אופטימית, אולי לא תצטרכי לשלם כל כך הרבה היא מקלידה את הטופס שמילאתי אבל המחשב שלה מחליט שזה הזמן להיות איטי, אולי הוא שלח תשדורת לאזעקה (לא, זה מטומטם שעישן בחדר המדרגות) ואני מוצאת את עצמי עם העדר בחדר המדרגות כולל אישה בהיריון מתקדם ושני ילדים שמדדה בקושי. כשאני חוזרת אני מגלה שמישהו תפס את מקומך. מישהו עם עניין ארוך במיוחד (בטח זה עם הסיגריה). זה לא עוזר שהשומר אומר לי שבכלל לא הייתי צריכה לרדת לחדר המדרגות אלא ללכת לחדר הביטחון הסמוך. הקול שלו חלש יותר מהקול של האזעקה שאמרה לרדת במדרגות.
אני רוצה להתפקס . קפה עוזר לך להתפקס טוליו קנה קפה אבל אסור להכניס לשם קפה, "לא כולם חביבים כמוך", אומר השומר" יש כאלה ששופכים קפה רותח על הפקידה או מבריחים חומצה בבקבוק מים." השומר המנומס בודק אותי למרות חביבותי כמו שלא בדקו אותי בשדה התעופה בשלב מסוים אני מתחילה להבין למה. בשלב מסוים גם לי קופצות לראש מחשבות פליליות (אם כי הייתי מעדיפה לשפוך חומצה על המחשב האיטי ולא על הפקידה שוחרת הטוב)
מסיימת עם כאב ראש שלא היה לי בחיים. הלוואי מסיימת, עניין לא סגור שמשאיר אותי באותה נקודה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
