אני מזניחה פה, איזה כיף.
צריכה הופעה, צריכה הופעה, צריכה הופעה. [ולא מצליחה לחכות עד ה14.10. שמישהו יהרוג אותי כבר!]
אז שיר חדש שלי הוקלט ויש אותו במייספייס[ואם אתם שווים אז יש לכם אותו, ואם לא... אז לא] וזה ממש מרגש לקבל פידבקים מהאנשים, שרובם ממש טובים (:
בלימודים הכל מצוין, 76 במתמטיקה. לא מרוצה לגמרי אבל זה-מה-יש.
גריי'ס חזר. חשבתי שלא יחסר לי, נחשו מה.
לא אספיילר פה, אבל זה שווה את זה כל כך.
חסר לי חסר לי חסר לי חסר לי חסר לי.
ואני שניה לפני להגיד
אבל אני עושה את הטעות הזאת כל פעם מחדש ומזכירה לעצמי ללמוד ממנה
אז לא (:
ואני מתגעגעת אליך, כל כך
במיוחד שחזרת בבום ואז הכל עוד פעם התרחק וכאילו לא קרה כלום
וחסר לי חסר לי חסר לי חסר לי חסר לי
[מישהו אמר דז'ה וו?]
יש לי חניכות מקסימות,
הן רק צריכות לשתוק. שישתקו ;-(
בכללי טוב לי
ממש ממש טוב לי
אבל העניין הוא...
שכל זה כמו לא שווה בלעדי מה שאני מחכה לו וכבר כל כך הרבה זמן
וכל פעם אני מרגישה שאיתך זה צעד אחד ואני בפנים
ואתה מאכזב אותי לרגע או גורם לי לחיות באשליות
ומה זה נמאס לי ><".
למה לעזאזל "לא גמור" לא מצליח לצאת לי מהראש? זה כאילו הפסקול של החיים שלי או משהו.
אני שוב אלבש משהו קצר
ונשתכר במסיבה
שנה חדשה, אתה יודע
אני שוב אלחש לך באוזן
ונשכב במכונית חונה
ואיפה כל דבר אתה יודע...
בן זונה.
אני רוצה אותך ומפחדת. [המשפט הזה כתוב בבלוג הזה יותר מידי פעמים. בא לי שזאת תיהיה הפעם אחת יותר מידי]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
