שמתם לב כמה אהבה יש במקום הזה?

עכשיו ברגעי הגסיסה פתאום קל יותר להביע רגש, וכמות האהבה שקורנת כאן פשוט מחממת את ליבי ומציפה באנרגיות טובות.

מדהים איך חבורת זרים שאין ביניהם אף קשר משום סוג אחר, התקשרו יחד באהבה להבעה בכתב.

וגם אם בשקט בשקט וגם אם ברעש וצלצולים - לכל אחד היה מקום ואין כותב שלא אהב כותב אחר ואין כותב שלא נאהב.

אם ישראבלוג הוא מיקרוקוסמוס כל כך נפלא, אז הנה חזרתי להאמין שיש אהבה בעולם. אהבה טהורה שנשענת רק על היכרות מעמיקה - כזו שלא דורשת פנים ולא גוף ולא גיל ולא שם. אלא רק נשמה פתוחה.

כמה יופי.

הלילה אני בוכה משמחה על זה שאתם קיימים 3>