http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497(פורנו מחשבות) heCopyright 2019 מתילדה הלטאה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14998137<div align="right" dir="rtl"> אז התעוררתי עייפה, אז מה? התקלחתי בקצב שלי, הצלחתי לדחות את הפגישה בחצי שעה, בסוף אפילו נסעתי במונית והגעתי חצי שעה לפני הזמן, אז, נכנסתי לחנות לקנות את הדבר היחיד שהיה ברשימה שלי: תחתונים ליומיום. מכאן התדרדרתי לשני סטים של חזייה ותחתונים : ) (ואוו כמה זמן לא צרכתי!) הגעתי לחנות עם תיקים יפייפיים בעיצובים מיוחדים וקניתי לי אחד מהמם, כאן כבר הצטרפה אלי נשמתי האהובה. הילכנו לנו בחום למסעדה שאנחנו אוהבות, הזמנו את כל המנות השוות בלי לוותר על כלום - וחלקנו אותן. השיחה קלחה כרגיל, בהיתי ביופי של הבתאדם הזאת כרגיל, ממש שזפתי בנוכחות היפייפיה. קיבלתי הפתעה מהממת ביופיה, יצירת אמנות חד פעמית ומושלמת. שמעתי מילים טובות ורכות ואוהבות. לאט לאט הרגשתימאיך הלסת שלי מתחילה לכאוב מרוב חיוכים. אפילו צחקתי כמעט עד חנק : ) הסתובבנו ורסן הקניות שנפרם המשיך להכווין אותי: קניתי ג'קט מהחלומות, כפכפים שהייתי כבר ממש צריכה, חולצות שעד הרגע חשבתי שהן מותרות אבל תכלס כבר היה לי צורך בהן. הלכנו די הרבה אפילו שהיה חם. הגענו למיני מזגנים, ישבנו לשתות שייק פירות ואז במקום אחר אכלנו קינוח. </div>Thu, 22 Aug 2019 00:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (מתילדה הלטאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14998137http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219497&blog=14998137http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14998071<div align="right" dir="rtl">רק בווליום חזק. עדיף בלילה, או לפחות בעצימת עיניים. אהההה!!!!! אולי מוזיקה טובה כבר לא עושים היום, אבל יש עוד הרבה מהעבר לגלות. </div>Wed, 21 Aug 2019 09:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (מתילדה הלטאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14998071http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219497&blog=14998071http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997974<div align="right" dir="rtl"> כל כך הייתי שמחה כשצמוד לקיר הורוד שלי, בראש המיטה, חיברתי שני רמקולים. סיפרתי לו שעכשיו יש איך לשמוע מוזיקה סוף סוף. There is a light and it never goes out זה השיר שהייתי שמה עכשיו לו השנה היתה עדיין 2011 והחדר היה עדיין ורוד וחדש חדר שידעתי בו אהבה נדמה לי שרק עכשיו אני מבינה את השורה הזאת תמיד חשבתי שהתחנונים הם לחיים ובעצם השורה הזאת מתארת את המוות כאפשרות טובה שתמיד מאירה על החיים ככה אני מבינה עכשיו היום נדמה לי שלראשונה אין לי עבודה אני נכה רגשית ונפשית אני שוקלת טון אני מכוערת אף אחד לא אהב אותי כבר עשרות שנים הגוף שלי נוצל משחר קיומו ורע לי ורע לי ורק האור הזה שתמיד מאיר תמיד תמיד הוא האור היחיד בחיים שלי האופצייה הזו שבכל רגע לא יאמן כל החרא הזה יכול להיגמר בבת אחת כן יש אור והוא לא נכבה לעולם. </div>Mon, 19 Aug 2019 20:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (מתילדה הלטאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997974http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219497&blog=14997974http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997948<div align="right" dir="rtl"> בסדר. מסריחה מזיעה. כמה ימים לא התקלחתי??? לא! התקלחתי דווקא! רק דאודורנט לא שמתי. וזה ניכר. כן. אני יכולה לפגוש אותך, אבל איזה מהפך אצטרך לעשות ... זה בסדר, פעם הייתי עושה את זה בכל תחילת שבוע. לא בא לי לצאת מהבית. אם לא היו שותפים כבר מזמן הייתי מתנוונת לגמרי: הייתי מזמינה הכל אלי ונרקבת בחדר. אני רוצה לפגוש אותך. לא כי אתה סקס טוב (אתה נחמד, אבל לא שווה את מה שבא אחר כך), לא כי אתה נחמד במיוחד (יושב מולי כמו מטומטם ומתעסק בנייד שלך), אלא פשוט כי אתה, כך אומרים, "בן אדם". ואני.... - לא פגשתי בן אדם, זכר, כבר יותר מידי זמן. וזה עושה לי דברים רעים למוח. אני מנסה עדיין לזכור שאני "בת אדם", אבל כשאת לבד כל הזמן, מבחינת המוח שלך את יכולה להיות הכל. אף אחד לא רואה, לאף אחד לא איכפת, והחובות שלך עדיין מעבר לסיבוב. אז מה אני? אמנית שיוצרת ולא רוצה לעשות שום דבר אחר? לא. עדיין מן אוטסטית כלשהי, שבוהה בדברים ומנסה להרכיב עולמות שמסתדרים לה בראש. כמה זמן זה עוד יכול להימשך? הוירטואליות שווה לאפס. היא לא נותנת כלום חוץ משקרים מכבידים על הנפש כמו משקולת בתוך ים תהומי. אין טעם</div>Mon, 19 Aug 2019 14:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (מתילדה הלטאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997948http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219497&blog=14997948http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997576<div align="right" dir="rtl"> למה? למה כל גבר שרואה אותי רואה אותי כיצור מיני בלבד? איך אני אמורה לשנות את זה אם אין לי מושג למה זה קורה? (אני לא כוסית. אני לא יפה. אני לא מושכת בשום קנה מידה אובייקטיבי. אני לא מתלבשת בצורה חושפנית. אני לא נחמדה מידי. מה זה???) זה כל כך כואב לי. נראה לי שחיים שלמים אני מנסה להשקיע בעומק המחשבה שלי, הנפש והלב, והכל חסר משמעות מול אלה שעומדים מולי. כמה זמן עד הנכון? כמה זמן עד האחרון? </div>Wed, 14 Aug 2019 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (מתילדה הלטאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997576http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219497&blog=14997576http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997123<div align="right" dir="rtl">פעםעוד היה בנפשי הכוחהכוח להאמיןשיהיהאו לפחות יכול להיותיותר טובאל תצחקוכי גם האמונה הקטנה הזאתהולכת לאיבוד מתישהוולא משנה כמה מחזרים או סתם גברים היו לפני שניםזה עוברואם לא היית חכמה לבחור בחור שפוי אזאז תגמרי טראומתית כל כךשלא תוכלי בכלל לקלוטאיך זה יכול להיות שפעם האמנתיהתמסרתיכל כךכל כךוהיום אני כל כך נעולהשאפילו רבע צעד לכיוון זה בלתי אפשריכולם מפלצותאם לא עכשיו אז מחרולך כנראה אבדה האופציהלאהוב אדם אחרלחיות חיי שותפות והתפתחות הדדית פורייהזה פשוט הפך להיות בדיוניבלתי אפשריוזה לא קרה השנהזה קרה לפני בערך שבע שניםרק שתדעושמתישהו זה הולך לאיבודזה לא שאפשר לעשות את כל הבחירות המטופשות ולהמשיךלא לאכל בחירה היא בחירהוהיא נמחקת מתוך מלאי אפשרי קטן הרבה יותר משנדמה לנוואם נדמה לנו שנתגבר ונתחזקאז כן אוליאבל בהחלט לא תמידואל תשחקי עם המזלואל תזלזלי בטוב שיש לךכי הכל לזמן מוקצבוכשהזמן הזה יעבורזה לא יהיה כיףביייכללל.</div>Sat, 10 Aug 2019 02:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (מתילדה הלטאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997123http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219497&blog=14997123http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997122<div align="right" dir="rtl"> אלוהים יקר בבקשה בבקשה תעשה שהם יפסיקו לריב אני לא יכולה אלוהים אלוהים אלוהים בבקשה בבקשה בבקשה יושבת ילדה בת חמש צמודה לדלת מבפנים ובוכה ומבחוץ צעקות אימה חפצים נשברים קולות לא ברורים האוזניים רוצות להיסתם אבל הן מתחדדות עד כאב לשמוע שהם עוד חיים שעוד לא היה רצח אלוהים בבקשה בבקשה דיי אני אעשה הכל הכל כל מה שתרצה ותבקש ילדה בת חמש צמודה לדלת רועדת מפחד מוות כל כך תשושה שהיא מתחילה להזות פתאום הדלת של המרפסת נפתחת צנחן צנח לכאן הוא בא להיות איתך ולשמור שלא יקרה כלום זה לא עוזר כי רעש עצום של משהו נשבר בין הצעקות והיא מתעוררת לבד מעולפת מפחד עכשיו היא טסה לעתיד מתילדה הגדולה תבוא היא תבוא לעזור לי שוכבת מעולפת רועדת על רצפה קרה רטובה מדמעות בחוץ הכל מתמוטט לא יודעת אם זה ייגמר ברצח הפעם או לא צרחות אימה קללות נוראיות הטחת עובדות ששום ילד לא צריך לשמוע איומים ברציחות מכל סוג אפשרי מכות רעשים של מכות ודברים נשברים לא רק כלים גם רהיטים ואם אפשר היה אז גם הקירות עצמם ומתילדה בת חמש הוזה מתילדה גדולה באה אליה מהעתיד היא מחבקת אותה ו</div>Sat, 10 Aug 2019 02:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (מתילדה הלטאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997122http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219497&blog=14997122http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997121<div align="right" dir="rtl"> "אז את מתילדה הא?... את יודעת שלפני שבוע ביום שנעלמתם אמא שלו התקשרה אלי לחפש אותו? בפעם הבאה תודיעו למישהו..." יש לך מזל שאני אוהבת אותך אדווה, יש לך מזל גם שבתוך חודשיים עם לב שבור אני אנפנף את החתיך שמתחיל איתי ו-הופ אחרי דקה הוא יעבור אלייך ואת תזרמי איתו וחמשעשרה שנים אחרכך אתם נשואים מהממים עם ילדים מהממים. עכשיו תספרי לי שוב בבקשה על הפעם שיוסי (כבר אמרתי מפלץ ענק שרירי מקועקע קשות?) התחפש לבלרינה ורודה. תודה. </div>Sat, 10 Aug 2019 02:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (מתילדה הלטאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997121http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219497&blog=14997121http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997120<div align="right" dir="rtl">סוף סוף מצאנו מקוםעל ספסל בטון יצוקמשובץ חלוקי נחל קטנטניםבחצר פנימיתשל בניין משרדים קטןבאחד הרחובות ההומים ביותרעמוס פיחואור הבוקר כבר עלהאבל לקח לנו זמן לחפשוזמן למצואהוא מתיישבואומר לי לשכב עם הראש על הברכיים שלו(כמה שנים עברו מאז שהיינו יחד?)אני נשכבתוהפנים שלו מוליהפנים שאני כל כך אוהבתששיננתי כל כך טובשהפכו להיות הפנים היחידים שציירתי בדיוק מושלם מהזיכרוןאלה הפנים שראיתי בחלומותהפנים שגרמו לי לרצות למותאלה הפנים שהיו לנגד עיני כשצילקתי את עצמיואלה הפנים שהוטבעו בלב שלי בזמן שיצרתי את מתילדה בבולמוס יצירה חד פעמיאלה הפנים של הגבר שאני אוהבתלא סתם אוהבתרוצה כל כךשהוא הכלוהאמת?אני מוכנה גם למות בשבילו.והנהשנים מאז שהיינו יחדאנחנו פהאיכשהו הוא מלטף את הפנים שליהוא מסתכל עליממש מסתכל לי בעינייםעברו ארבע שניםכל השנים האלה רק חיכיתיוזה קורהעכשיוהוא רואה אותיוהמבט שלו רך כל כךרך כמו שהוא עצמו מחוספס מבחוץאני לא מאמינה שזה קורהאני עוד מעורפלת מיומיים בלי שינהומכמה ליטרים של בירה שמתחילים לפוגהוא מלטף את הפנים שליולומד אותןכמו שאני למדתי פעם את הפנים שלוכל כך חיכיתי לרגע הזהשידעתי שיבואשבא</div>Sat, 10 Aug 2019 01:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (מתילדה הלטאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997120http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219497&blog=14997120http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997118<div align="right" dir="rtl"> ישבתי על שולי המדרכה רגליים על הכביש חצי עצבנית וחצי עצובה הלב כאב בלילה של שישי לקראת בוקר של שבת עוד מעט והאור יתחיל לעלות עוד קצת הרחוב הסואן בדרך כלל ריק האור מועט ויש שקט אבל מולי על המדרכה הנגדית מאחורי גדר ברזל ניידת ניצב המועדון מוזיקה טובה ואהובה בוקעת ממנו כמה אנשים עומדים בחוץ קר אז הם נכנסים אבל השומרים עוד שם במעילים אני על המדרכה בוהה בדלת מולי קר אבל אני עוד מזיעה מהריקוד נמאס לי נמאס לי להסתכל עליו וכלום משהו בתוכי אומר לי לא להרפות כבר יודעת שיהיה משהו אז למה הוא רוקד עם מישהי אחרת? אפילו לא החלפנו מילה גם לא מבט אני מדמיינת את התחושה הזאת? איך אפשר לדמיין משהו שמרגיש כל כך חזק פיזית בגוף ובתודעה? הייתי צריכה להתקשר לאבא שיאסוף אותי כבר יש לנו עסקה: מותר לי לצאת עד מתי שבא לי אם אני מרשה שהוא יבוא לאסוף אותי ומתקשרת להעיר אותו בכל שעה הוא יגיע לא משנה מה אני יודעת שהייתי צריכה להתקשר הרי ממילא יעברו עוד ארבעים דקות לפחות עד שהוא יגיע אבל הבטן מתהפכת לי בכעס ועלבון והתרגשות ורצון כל כך חזק שעושה בחילה ראיתי אותו וכבר בש</div>Sat, 10 Aug 2019 00:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (מתילדה הלטאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219497&blogcode=14997118http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219497&blog=14997118