לא ברור לי איך אנשים נורמלים חיים את החיים שלהם.

איך זה הולך בדיוק?

מה? כאילו - כל פעם שאתה לא יודע מה לעשות אתה מסתכל על אחרים ומחקה אותם?

ככה הם חיים?

הכל חיקוי עלוב אחד של השני?

מה קורה בתוך נשמתם?

טוב להם?

רע להם?

הם מבינים שהם פועלים באוטומט?

איך אפשר לחיות ככה בלי להשתגע?

להתחתן כי זה הגיל

לעשות ילדים כי זה הגיל

ללמוד כי זה הגיל

לטייל כי זה הגיל

לשמוח כי זה הגיל

להישבר כי זה הגיל

לעבוד מיליון שעות כי זה הגיל

לקנות בית כי זה הגיל

להיות חולה כי זה הגיל

להחלים כי זה הגיל

למות כי זה הגיל

איך?

איך הם עושים את זה?

נראים כל כך שקועים בהווה שלהם

אפשר לחשוב שמשהו מיוחד קורה בו

אבל לא

הם סתם רקע

חסרי אופי או ביטוי עצמי

כלום

כלום

רקע

כמו דף לבן שמחכה לקו של צבע

קיים אבל חסר משמעות בפני עצמו

קיים בשביל הניגודיות בלבד

בשביל שיהיה כל כך משעמם שכל דבר שונה ממנו יבלוט

ככה הם חיים

איך הם עושים את זה?