מסתובב, ולפעמים הולך

אני צריך לדמיין לי את העתיד שאני רוצה, להקשיב היטב לעצמי ולמי נמצא בו ומי לא. לדעת שאני עומד ישר, ושהצל שלי ישר בלי לבדוק.

דברים שברור לי

לאהוב.

להיות אהוב.

לשמח, לשמוח.

רובי. 

לזכור את האושר כשבאתי למיטה הלום שתיה ונטול עכבות וחיבקתי ואמרתי כמה אני אוהב אותה ונישקתי וחפנתי וחיבבתי ונשכתי קטנות ואהבתי נורא - ועשיתי לה שמח וחם בהתכלבלבות הגורית שלי, בשמחה הפשוטה שהשפענו זה על זו. שימחנו זה את זו בעצם היותנו.

לדעת, שעל כל גדילה וצמיחה והתקדמות צריך לעבוד; ביחד או לבד. לזכור, שהעבודה הזו יכולה להיות נעימה.

להקשיב לתחושות הבטן שלי.

ללמוד מתי אלה תחושות בטן ומתי לא. לאזן החלטות שמושפעות יותר מדי מהאזורים שמעל הלב ומתחת הבטן.

להפנים שיותר קל לרוץ מהר מאשר לאט ולעוף גבוה מאשר נמוך - אבל ההנאות הרבה יותר קצרות והנפילות הרבה יותר כואבות. ואם כבר, גם היחסים הרבה יותר רדודים (וזו תוספת ישר מהיובלי הפנימי שלי)

לעשות דברים שאני גאה בהם, שנותנים לי תחושת הישג. לזכור את רוממות הנפש כשעזרתי לאישה שהתעלפה בסאבווי, לקחתי אותה לספסל וקניתי לה מים. הרגשתי כמו סופרמן. תחושת ההתעלות הייתה נפלאה דווקא כי לא רציתי ממנה דבר. ההרגשה שהיא תדע שיש אנשים טובים שיעזרו ולא ישאירו אותה לבד הייתה מספקת מאין כמותה. זו הייתה אנוכיות במיטבה :-)

להשתטות, ולו רק כי אני מאוד טוב בזה. 

להמשיך להעז.