זאב בודד

מי יודע למה הפוסט הזה יצא כזה מפגר??

בזמן האחרון משום מה אני מרגיש מדי פעם שאמא שלי פשוט צודקת במה שהיא אומרת

איכשהו כניראה אחד הדברים שהיא מנסה להחדיר לתוכי מתחיל לחלחל לו שם

להרוס את הביטחון שלי

ולהפוך אותי אפילו להרבה יותר פסימי ממה שאני עכשיו

כניראה שאיכשהו המישפטים האלו מתישהו צריכים לחשוב עליהם

"אם לך לא אכפת מעצמך אז למה שלמישהו אחר יהיה אכפת?"

"אל תחשוב שבאמת יש לך חברים, זאת סתם הצגה, באמת ניראה לך שאכפת להם ממך? אתה סתם חתיכת זבל שהם שומרים לידם בישביל להישתמש בה אחרי זה למטרות שלהם ולנצל אותך"

זה באמת מדכא מדי פעם מחשוב על זה בצורה הזאת

אבל ליפעמים זה באמת מצליח ליקפוץ לראש

אני יודע שזה פוסט חסר טועלת

ובטח סתם נירשם מעייפות

וכי אני לא יושן כבר מיום שישי

ואני צריך להחזיק את עצמי פה בלי להירדם

טוב זהו לישון

אני אפילו לא רואה בצורה ברורה כבר

מיאו

^^

תהנו מהחיים