<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Lonely Wolf</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012</link><description>השקר הוא האמת היחידה</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 &amp;#9571;Dark&amp;#9568;. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Lonely Wolf</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012</link><url>http://img291.imageshack.us/img291/2545/dark1qq3.jpg</url></image><item><title>Two Lovers</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=13682796</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
the fate of two lovers
is decided by the power of three brothers,
the power of belife, of love and hate.
the letter got to him a second to late.
he did not get the word,
for that he destroyed the world.
the world of two families
and ended all the probabilities.
probabilities for continuation
for he believed that is his salvation.
he couldn&apos;t live without his love one
with his life he was done.


she woke up a minute too late
her love one was already dead.
she realized he did not see the signs
the tears in his eyes still shines.
she kissed him a goodbye
in hope she would also die.
the poison spread trough their veins
they both died without aches and pains.

love said that at least they died in each other hands
&lt;st&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 23 Feb 2013 15:27:00 +0200</pubDate><author>darkwarior@walla.com (&amp;#9571;Dark&amp;#9568;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=13682796</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219012&amp;blog=13682796</comments></item><item><title>נגמרו המקומות?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=12508240</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מי היה מאמין שאיי פעם באמת אחזור לכתוב פה? אפילו אני לא האמנתי באמת
אהה וכמובן גם עכשיו כמו תמיד זה יהיה מלא בשטויות
פשוט כי כניראה שפה אני אפרוק כל מחשבה שעוברת לי בראש.
טוב לפחות ההתחלה הזאת תהיה שטותית למדי, וכל מי שזה ממש לא מעניין אותו(כלומר כולם), באמת מוזמן לקפוץ ישר לפיסקה הבאה.
אני גם אוסיף פה שזה מרגיש כל כך טוב שוב פעם להתחיל לרשום משהו.
כל דבר שזה לא יהיה פשוט לרשום, קצת מוזר אהה? טוב שיהיה.
מה עוד? לא ברור, מצב חרא, טיפולים שלא ברור אם הם יעזרו, פיזיוטרפיה שבנתים לא משנה כלום, אפשרות ניתוחית שאף רופא לא רוצה לכחת על עצמו את האחריות אליה.
אני מכיר המון אנשים שהיו שואלים אותי למה אני לעזאזל מתלונן על זה כשזה מה שמקנה לי זמן בבית.
סוג של חופש כזה, אבל האם באמת אפשר לקרוא לזה חופש, אולי הגוף נח(וזה מה שבטח יעזור לרגליים), אבל הנפש? היא רחוקה מזה


אז ככה לקטע שאמור להתאחד איכשהו לדבר אחד בסופו של דבר כניראה...

להפתעתי בזמן האחרון גיליתי עד כמה שאני שותק הרבה.
אני יודע שליפעמים אני לא סותם את הפה ואומר המון שטויות, אבל דווקא התכוונתי לדברים שמציקים לי ולא לסתם שט&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 May 2011 21:00:00 +0200</pubDate><author>darkwarior@walla.com (&amp;#9571;Dark&amp;#9568;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=12508240</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219012&amp;blog=12508240</comments></item><item><title>נעלמתי אהה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9874686</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא רשמתי פה כבר המון זמן מהמון סיבות, המחשב הקודם שלי מת, ואת זה היה צריך לסדר כמה זמןנסעתי לכמה ימים לאילת והיה ממש כיף אבל אין לי כוח להרחיבההיתי רוב החופש בעבודה וזה גזל את רוב זמני, וכשלא ההיתי בעבודה אז ניסיתי לצאת קצת, כי נימעס לי להיות כל הזמן תקוע בביתביום שבת האחרון היה מישחק כדורגל של ישראל שוויץעבדתי במשחק הזהראיתי חלקים ממנו, כי לא היה לי כוח ליראות את כולו, ישראל לא שיחקה כל כך טוב(לפחות ממה שראיתי)העבודה שם היתה דבר זוועתיאני בן אדם ששונא כשיש הרבה רעש, זה גם מדי פעם גורם לי לכאבי ראשהעבודה במישחק היתה לימכור כובעים, שמוכים כפיים ובין הידיים רשום I LOVE ISRAELהכובע מעצבן למדי, אבל מיתרגלים אליו הוא לא כזה נוראיהבעיה שלי עם העבודה שם היתה שבדיוק החלק שלי כל האנשים ישבו על המדרגות ואי אפשר היה לעבור ביניהםמהצד שאני ההיתי בו רק החלק שלי הרעיש וכל החלקים האחרים היו שקטים(הצד השני כולו היה רועש)והאנשים סתם היו מעצבנים למדי...אבל זה עוד ניסבל, אבל השוטרים שם, כמות כזאת של חרא בחיים שלי לא ראיתיאין לי משהו בימיוחד נגד שוטרים, אבל נגד אלו שהיו שם, בהחלט יש לי...הם לא יודעים מה הם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 08 Sep 2008 23:12:00 +0200</pubDate><author>darkwarior@walla.com (&amp;#9571;Dark&amp;#9568;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9874686</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219012&amp;blog=9874686</comments></item><item><title>חחח...מיצטער...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9630700</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אז כניראה שבפוסט הזה אני באמת אפנה ל0 הקוראים בבולג הזה...
קיצר ניכנסתי לבעיה ובעיה דיי רצינית, לא אני לא היסתבכתי עם החוק, לא עם המישטרה ולא עם סמים(לא סוג כזה של בעיה)
אני מיתכוון לדילמה...

אז אני לא אגיד בדיוק על מה מדובר כי...אז פשוט אנשים רבים יתחילו לחשוב על זה מנקודת מבט אחרת בעצם כולם יחשבו על זה מנקודת מבט אחרת
כי זאת פשוט סיטואציה מעצבנת ומפגרת...

אז אני בקרוב(לא כזה בקרוב...), צריך להחליט מה אני עושה עם עצמי
בעיקרון יש לי 2 ברירות:

לעשות משהו שתמיד חלמתי לעשות אותו, אין לזה הסבר אבל ממש מאז שאני זוכר את עצמי רציתי לעשות את זה
לעשות מעצמי משהו, להתחיל לכחת את עצמי בידיים ולעשות משהו עם החיים שלי..
הבחירה לא קלה כי אני לא יכול לעשות את 2 הדברים, ואם אני עושה אחד את השני אני לא אוכל לעשות לעולם.
אני לא מגזים אני לעולם לא אוכל לעשות זאת...

אני באמת בדילמה רצינית, וזה באמת רציני וחשוב לי, כניראה שזה אולי אפילו רציני מדי בישבילי ואני לא יכול להחליט בגלל זה
הפוסט הזה לא נועד להיות חופר..לכן הוא ניגמר עכשיו...

תעזרו לי?
מיאו?
^^&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Jul 2008 22:10:00 +0200</pubDate><author>darkwarior@walla.com (&amp;#9571;Dark&amp;#9568;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9630700</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219012&amp;blog=9630700</comments></item><item><title>חופש מטורף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9597030</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החופש הזה מרגיש מטורף בצורה מסויימת
ליפני שהחופש התחיל ההיתי בטוח שאני מוצא בחופש עבודה שניה, לא יהיה לי הרבה מה לעשות
וסתם יעבור רוב החופש הזה בשיעמום ושטויות דומות
ושהכל יהיה בדיוק כמו בזמן בית הספר רק שבימקום לילמוד ביום, אני אשן קצת יותר ביום, מה שאני עושה בערב אני יעשה ביום ובערב אני יעבוד
אז מה אפשר לנחש..?
הכל ממש לא כפי שתוכנן
אין לי עבודה שניה, אני מיסתפק בשלי, הבוס אצלי קרא לכמה אנשים לישיבה, ואמר לנו &quot;מעכשיו תיהיה לכם יותר עבודה ובלה בלה בלה&quot;
טוב אז מה אני אגיד? הוא צדק, השבוע הזה אני בכל יום כמעט ההיתי בעבודה בערב, וזה ממש מעצבן, כי זה עבודה בערב לחזור הביתה בלילה, לשבת קצת על המחשב כדי לדבר עם אנשים ואז לקום מוקדם בבוקר בישביל לצאת קצת החוצה ליפני שחם או ליפגוש אנשים בבוקר.
אז מה לעשות שבימקום עבודה שניה יש לי הרבה יותר עבודה בעבודה הנוכחית, ובימקום סתם להישתעמם ושהכל יהיה כמו בזמן בית ספר אני פשוט פוגש אנשים כל הזמן ונהנה
אני לא מיתלונן זה פשוט שהכל מישתנה לטובה משום מה וזה ממש מפתיע

אתמול ההיתי בחיפה
נסעתי ליפגוש שתי ידידות שלי שלאחת מהן היה יום הולדת
כבר ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 Jul 2008 11:44:00 +0200</pubDate><author>darkwarior@walla.com (&amp;#9571;Dark&amp;#9568;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9597030</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219012&amp;blog=9597030</comments></item><item><title>לא משהו מעניין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9458949</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;משום מה מהבוקר אני רוצה ליכתוב על היום הולדת שהיה לבת דודה שלי אתמול

תאמת היה דיי בסדר...
הגענו לשם עם ההורים, אמרתי לה שלום, מה נישמע, מזל טוב
ובעיקרון אחרי זה אמרו לנו להיתיישב לאכול(היא עשתה על האש בפארק אחד)
האוכל לא שהיה כל כך גרוע, אבל הוא פשוט כולו לא היה מבושל מספיק, באמת שמישהו צריך ללמד את הבן אדם איך מבשלים בשר
ואני לא מיתכוון להגיד שאני כל כך טוב בזה...אבל עדיין.

החברים של בת דודה שלי התחילו להגיע, ומרגע לרגע התחלתי פשוט להיגעל מהדבר, אני בכל שנה מגיע מסיבה לא ידועה
כניראה בישביל להראות שאני עדיין חיי...
זה לא שזה כזה משנה למשפחה שלי זה פשוט להזכיר את זה לבת דודה שלי, ולהזכיר לעצמי מי היא...
ברגע מסויים הדלקתי לעצמי מוזיקה וסתם התחלתי לטייל בפאק, אמא שלי כבר היתה דיי שתויה, ואבא שלי שמר עליה ועל אחותי
אז לא היה להם אכפת באמת...שאר האורחים לא יודעים אפילו מי אני, ומי שיודע גם לו לא היה אכפת שאני נעלם...

ברגע מסויים עצרתי ליד מישהי שגם כניראה הרגישה לא קשורה לכל העיניין והיא ישבה על נדנדה
שאלתי אותה אם אפשר להיצטרף אליה וסתם התחלנו לדבר קצת...
בסופו של דבר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 27 Jun 2008 19:54:00 +0200</pubDate><author>darkwarior@walla.com (&amp;#9571;Dark&amp;#9568;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9458949</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219012&amp;blog=9458949</comments></item><item><title>השקר הוא האמת היחידה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9291794</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לאחרונה עברתי קצת על הבלוג שלי מתוך שיעמום ושמתי לב שסיפור שכתבתי בימיוחד בישביל לפרסם בבלוג
לא מפורסם פה משום מה
אז החלטתי לתקן את העיניין :)


השקר הוא האמת היחידה
ג&apos;פרי וארנולד היו תאומים, זמן קצר לאחר היוולדותו ארנולד מת, אך המישפחה לא סיפרה על כך לאיש. בזמן שג&apos;פרי גדל הוא הפך לנער פופולארי, ויפה תואר בעיניי הבנות, כמעט כל אחת היתאהבה בו ישר ממבט ראשון, כל האנשים חשבו שלג&apos;פרי יש אח תאום, אך כיוון שמעולם לא רואים אותו אז חשבו שהם תאומים לא זהים וארנולד הוא מכוער לעומת ג&apos;פרי יפה התאור.
בזמן שהיה בתיכון ג&apos;פרי החליט שנימעס לו שכולם חושבים שאחיו המת הוא בעצם מכוער ואליו מיתייחסים רק בגלל מראהו, אחרי הכל כבר מעל למחצית מהבנות בתיכון ניסו להתחיל איתו ואף לא אחת מהן הכירה אותו, נימעס לו מכל העיניין והוא החליט לעשות דבר מה בנידון. באותה תקופה שני הוריו שהו בחו&quot;ל והוא החליט לנצל זאת, הוא זי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Jun 2008 20:08:00 +0200</pubDate><author>darkwarior@walla.com (&amp;#9571;Dark&amp;#9568;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9291794</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219012&amp;blog=9291794</comments></item><item><title>secrets</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9227767</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;Imaginethatalife with no moresecrets&quot;
לראשונה מזה זמן רב פוסט על משהו כללי, ולא על שלי(חשבתי ליפתוח בלוג בישביל דברים כאלו, אבל זה מיותר)

בזמן האחרון חשבתי דיי הרבה על למה בכלל יש לנו סודות זה מפני זה בחברה, עדיין לא ממש הגעתי לתשובה לזה
אין לזה ממש היגיון, לא יודע למה. מצד אחד דיי הגיוני למה יש סודות מדיניים, זה מפחד שמדינת אוייב תגלה על זה ותישתמש בזה נגדינו.
סודות בחברה מבוססים על אותו עיקרון, רק שהפגיעה לא תיהיה פיזית, כניראה שהאדם הוא יצור ביישן מדי
הדברים שהוא מיתבייש בהם הוא שומר אותם בסוד, הפתעות נישמרות בסוד, אבל זה סוג אחר של סודות.
אך אם אנחנו כל כך מיתביישים מהדבר שאנחנו שומרים בסוד, איך זה שאנחנו מספרים סודות לאנשים אחרים מדי פעם
ואומרים להם לישמור על הסוד, כניראה שפשוט יש אנשים שמהם אנחנו מיתביישים פחות, גם זה נובע מפחד.
כניראה שזה פחד מן הלא נודע או משהו דומה, אחרי הכל אנחנו מספרים את הסודות לאנשים שיותר קרובים אלינו,
או במילים אחרות אנחנו מכירים אותם יותר טוב, מסכנה אנחנו מיתביישים מהם הרבה פחות. כניראה שבאמת סודות נובעים מבושה
ומפחד מהתגובה של אנשים אחרים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 21 May 2008 21:05:00 +0200</pubDate><author>darkwarior@walla.com (&amp;#9571;Dark&amp;#9568;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9227767</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219012&amp;blog=9227767</comments></item><item><title>You&apos;re ugly like me</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9175681</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אז קודם כל הכותרת זה קטע מפיזמון של שיר אחד...כל מי שרוצה, שיגיד לי ואני אשלח לו את השיר

אז מה קרה בחיי לאחרונה...
היתערבתי עם גל שאף אחד מאיתנו לא יורד על עצמו לשבוע
והיא לא הצליחה להחזיק מעמד אפילו יום אחד
עכשיו לנה מרגישה מכופחת והחליטה שהיא גם רוצה להיתערב איתי על משהו ואנחנו מחפשים נושא להתערב עליו
XD

בבית הספר אצלי הכל נחמד
שמתי לב היום למשהו שאיכשהו ניחשתי שיקרה
זה באמת היה קל לניחוש, או ליתר דיוק היה צפוי ביותר
כל מי שאמר שאני לא אקיים את מה שאמרתי, יכול ליראות עד כמה שהוא טעה ובגדול, עכשיו רק צריך לימצוא לעצמי את הדבר הבא...

ועכשיו הנה הפיזמון של השיר שמישפט אחד ממנו בכותרת
But I&apos;m on the outsideI&apos;m looking inI can see through youSee your true colorsCause inside you&apos;re uglyYou&apos;re ugly like meI can see through youSee to the real you

או איך שמה שרשום בפיזמון הזה ניתגלה כנכון בחיי לאחרונה
מהצד אפשר ליראות דברים יותר בבירור
אמרו לי את זה הרבה פעמים
פשוט כניראה כהרגלי לא הקשבתי בימיוחד, אין מה לעשות שאני צריך ללכת עם הראש בקיר ורק אז אולי אני אבין משהו
כ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 May 2008 20:54:00 +0200</pubDate><author>darkwarior@walla.com (&amp;#9571;Dark&amp;#9568;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9175681</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219012&amp;blog=9175681</comments></item><item><title>אז מה חדש?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9132573</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז החלטתי הפעם סתם לספר בקצרה מה עבר כאן בזמן האחרון
חשבתי כמה וכמה פעמים כבר לעדכן את הבלוג עם כל דבר, אבל זה ניראה לי קטן
וגם ככה ידעתי שאני בקרוב אמצע עוד סיבה לעדכן, בסופו של דבר הגעתי למסכנה שכדאי להכניס הכל לפוסט אחד
ככה לא יצאו פוסטים קצרים ומשעממים, יצאו במקומם פוסטים ארוכים ומשעממים
סתם כי יש לי חיים משעממים
טוב דיי לחפור על זה...נעבור לחפירות אחרות :P


בפסח היה טיול נחמד שעליו אני לא אפרט
והיתה הרבה עבודה שגם עליה אני לא אפרט
אחרי זה פגשתי את גל, וואי בזמן האחרון נידמה לי שכבר התחלתי לאבד תיקווה בנוגע לדבר
אחרי שמנסים ליפגוש מישהי שנה וחצי בערך ובכל פעם נכשלים מתחילים לאבד תיקווה(אני יודע שאני סותר את עצמי)
אבל אני חייב להודות זה עבר בצורה טובה מאוד, ולא הכי צפויה אפשר להגיד...
מודיעין זאת עיר יפה, רעות זה מקום ממש יפה עם הרבה פרחים ובכלל צמחיה ^^
אחריהם היו מיונים לטייס, תכלס היתלהבתי מאוד מהרעיון שקיבלתי לשם בכלל זימון, כי מעולם לא חשבתי על זה אפילו
אבל גם ככה לא הכי רציתי להגיע לשם ולא עברתי את המיונים הראשוניים,
דבר שמצביע על כך שאני טיפש ובלי רצון אי אפש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 May 2008 22:22:00 +0200</pubDate><author>darkwarior@walla.com (&amp;#9571;Dark&amp;#9568;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=219012&amp;blogcode=9132573</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=219012&amp;blog=9132573</comments></item></channel></rss>