לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זאב בודד


השקר הוא האמת היחידה

כינוי: 

בן: 35

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2007

לחץ+קטע


טוב הנה תקופת המגנים והבגרויות בפתח

אני בספק אם יהיה לי באמת זמן לעדכן את הבלוג שכניראה הכי פחות קריא בכל קהילת ישרא(לפחות ביחס לשאר הבלוגים בני זמנו)

אז בעצם זה לא משנה הרבה

 

טוב אז לעיניין

הזמן הקרוב מאוד כניראה יהיה ממש לחוץ בחייך

יש את כל המגנים והבגרויות עכשיו, זאת גם תקופת המיבחנים של בית הספר,

וליפני הבגרות והמגן בהיסטוריה למשל המורה שלי החליטה שהיא עושה בוחן פעם בשבוע

וזה מטורף

לפחות זה בכל פעם על יחידת חומר אז זה עוד אפשרי להיתכונן לזה

 

בדרך יש גם את כל הרעיונות המוזרים שלי והתוכניות שלי שמכניסים אותי לעוד יותר לחץ כי דברים לא מיסתדרים לי שם

וזה גם מפחיד אותי מדי פעם בצורה מסויימת

בדרך יש גם את הלחצים מהעבודה וכל מיני דברים כאלו

טוב נימעס לי להיתלונן

זה כבר יותר מדי וגם הבטחתי שאני לא אתלונן יותר מדי


 

עכשיו קטע שרשמתי כשההיתי בארומה היום(עם שינויים קלים)

 

'כדאי להפסיק עם כל הקפה הזה להיום' חשבתי בזמן שהיבטתי בספל הקפה שהחזקתי בידי, 'זה עוד ישפיע עלי לרעה' חשבתי בזמן שהזרמתי את תכולת ספל הקפה השלישי שלי להיום והשני שלי לשעה האחרונה לתוך פי. מנסה להיראות עסוק בכתיבת הסיפור שעשיתי את עצמי רושם קודם לכן, אף על פי שלא ידעתי מקודם שאני כל כך אצטרך אותו עכשיו ככיסוי לסיפור הזה. ההרגשה הזאת לא הכי משמחת או טובה מה שאני חש עכשיו, הרגשה מרוחקת מאוד. אף על פי שאני יושב עכשיו במרחק של פחות ממחצית המטר מכמה חברים עדיין אני מרגיש כל כך לא שייך לפה, זה בדיוק כמו תמיד. מדבר עם כולם לרגע ואז ברגע שני מרגיש כל כך לא שייך. מאז ומתמיד אני כזה, אבל תמיד מסתיר את זה, תמיד מנסה להיראות שהכל בסדר, גם ברגעים שאני פשוט יודע ששום דבר לא בסדר גם בהם אני מנסה להיתנהג כרגיל שאף אחד פשוט לא ידע שאני לא בסדר. הרי כולם יודעים שאני אוהב ליכתוב אז בזמנים שאני לא מרגיש טוב אני פשוט כותב, זה נדיר ביותר ליראותי כותב בזמנים שאני שמח, הכתיבה נועדה בישבילי בכדי ליפרוק רגשות שלילים. רגשות שלילים תמיד מצליחים ליגרום לי להציף את הדף בכל מיני מילים שמיתחברות למישפטים, שמיתחברים גם הם לקטעים שמיתחברים לסיפורים, זה פשוט תהליך ניפלא, כמה שאני מרגיש יותר נורא ככה הדף מוצף יותר, והקטע נירשם יותר מהם ובלי חשיבה רבה, זה פשוט הכל הולך אל הדף. 'טוב דיי לחשוב על שטויות, בכדי לא לעורר חשד צריך להיראות עסוק בכתיבה או להתחיל לדבר איתם אבל זה מיותר כיוון שאני לא שייך אף פעם לשום מקום, יש רק מקום אחד שאני לא מרגיש בו שאני לא שייך לשם אבל גם זה לא תמיד. בעיקרון אפשר להגיד שאני לא שייך לשום מקום וזה עצוב' כך חשבתי בזמן שסיימתי את הקפה שלי ופשוט הצפתי את הדף.

 

והקטע הזה הוא משום מה יצא לא בצורת סיגנון הכתיבה הרגיל שלי

 

יום טוב לכם

מיאו

^^

 

נכתב על ידי , 25/4/2007 21:19  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לירוני היפה[= ב-26/5/2007 10:06



9,550
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל&#9571;Dark&#9568; אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על &#9571;Dark&#9568; ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)