נו טוב קיוויתי להיפטר מהבלוג הזה ולהתחיל עם אחד חדש
התחלתי חדש
אבל אני אפילו לא מעדכן אותו
אז לא נורא
אני אשאר בזה פשוט וזהו
לא שזה באמת משנה למישהו אם אני מעדכן או לא
נידמה לי שבבלוג הזה גם ככה קוראים מדי פעם רק איזה בן אדם אחד או מקסימום אולי 2
אבל תאמת
זה לא כזה אכפת לי
הרי גם ככה לא פתחתי אותו בישביל שאנשים יקראו על החיים שלי בימיוחד
אלה יותר כמו מין משהו בסיגון של "כספת זיכרונות"
ואולי תיתפלאו ואולי לא אבל זה דיי עובד
למרות שכל העולם יכול ליקרוא את אותם הזיכרונות אבל כמעט אף אחד לא באמת יבין למה הכוונה האמיתית בפוסט
אני בעצם רושם דבר אחד שקשור איכשהו לזיכרון שאני רוצה לישמור
לרוב לפחות
וגם זה לא תמיד
אוקי אז עכשיו בקשר לחיים שלי
ההיתי אומר שהיום בו חגגתי את היום הולדת שלי היה הדבר הכי טוב בתקופה האחרונה
וגם זה לא בגלל ה"חגיגה", והמבין יבין למה המילה חגיגה נימצא במרכאות
אז קיצר מאז אני רק יותר חולה
ומופיעות לי צרות כמעט מכל מקום
ישר מהיום אחרי אותו היום
למזלי לפי מה ששמתי לב
אנשים שרואים אותי
כמעט אף פעם לא מסוגלים ליראות מתי אני עצוב
זה או שאני שחקן טוב ומצליח להסתיר את זה בקלות
או שיש עוד אפשרות...
קיצר זה לא באמת משנה לי למה זה
זה דיי טוב לרוב כי לא שואלים בעצם מה קרה
שזה יכול לעצבן מדי פעם
ומדי פעם להראות היתחשבות
אבל לא משנה נירד מהעיניין הזה וזהו
התקופה הזאת דיי מוזרה בישבילי
שוב התחלתי לירשום שירים עד כמה שזה יכול להיות מוזר
והשוב זה עוד פעם מי שיבין, יבין
רק שהפעם הם לא יוצאים לי כל כך טובים(לא שהם היו טובים מתישהו)
קיצר זה כניראה בגלל שהמצב רוח שלי נימצא איפשהו מרחף לו בטהום אין סופית שניקראת החלל
שם כניראה גם הראש שלי נימצא רוב הזמן האחרון(מסיבות שוליות)
קיצר יום טוב
ותהנו מהחיים
מיאו!!!!!
^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
