אוקי אז היום עבר עלי יום מעצבן רצח
אבל מצד שני דיי היה לי זמן לחשוב
ותיתפלאו זה לא היה לרעה היום
טוב דבר ראשון
כל היום ביליתי בבית כמו אתמול
ולא בגלל הגשם
בכלל לא
אלה בגלל שאני דיי חולה
מצונן ליתר דיוק
אבל לפי החלטתי אני חוזר מחר ללימודים וזה כי להישאר עוד יום שלם עם אבא שלי בבית
זה כבר באמת מוגזם, מי שמכם יודע עד כמה שאני אוהב את הורי בטח יכול להבין גם למה
ומי שלא יודע בטח יכול להבין מהמישפט הקודם
טוב אז כל היום סבלתי את אבא שלי
הטענות הענקיות שלו בכל רגע
משהו כמו הדבר הזה
"אבא לכחת מפחת?"
"לא צריך"
"אז בוא ליסגור את הדלת"
"מה אתה מציק לי כל רגע?"
"אבל אמרת לא לכחת מפתח אז הדלת תישאר פתוחה"
"אז כך מפתח, דיי לשגע אותי כל הזמן"
הוא פשוט שיחק במחשב ואי אפשר היה להזיז אותו
חוץ מזה גם את אחותי ההיתי צריך ליסבול כל היום
ואחרי זה עוד פעם את אבא שלי
קיצר אפילו כשאני דיי מצונן אין לי מנוחה
ואחרי זה ההורים שלי מיתפלאים למה אני אף פעם לא מבריא מהר(הפעם זה יהיה מהר)
אגב בנוסף לכך חשבתי היום עד כמה יכולתי להישתנות במשך שנה וחצי
ואני מגלה שאני כניראה מישתנה אך ורק לטובה
וזה טוב לדעתי
ליפני שנה וקצת התחלתי לדבר באמת עם האנשים בכיתה שלי(לשעבר נכון לעכשיו)
והתחתי בעיקבות זאת להיפתח לאנשים
ועכשיו התחלתי לשים לב עד כמה לטובה הישתנתי ב4 חודשים האחרונים
לא לישאול מה הישתנה
היודעים יודעים זאת
והלא יודעים לא נורא
אבל זה שינוי משמעותי מאוד
אפילו מההרגל הכי גרוע שלי דיי ניפתרתי
ככה שאני מאמין שזה טוב
קיצר המעצבן הולך עכשיו
אז ביי
תהני מהחיים
ותגידו הרבה מיאו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
