הכותרת לא קשורה
ומעכשיו אני ירשום פוסטים רק בצורה שבה בישביל ליקרוא את הפוסט תיצטרכו להשחיר את הכתב
פשוט כי נימעס לי מכולם
הדברים הנירשמים פה הם בסך הכל הזיכרונות שלי
ולא יותר מזה
ככה שאם מישהו ירצה ליקרוא אותם הוא יצטרך להשחיר את הדף
דבר שלא קשור לטקסט בכלל זה מחקתי את הMSN ובICQ רוב האנשים שמכירים אותי חסומים
כי... נימעס לי
ואולי גם הבלוג הזה יסגר בשבוע הבא
קישרי דם
אני לא מבין, למה הרבה מאוד אנשים מחשיבים קישרי דם לקשר חזק מאוד?
הרי הדבר היחיד בו שמקשר אותנו זה אותם הורים, או אותם סבים ובקיצור אותם אנשים שילדו אותנו.
אז מה הופך אותו לחזק? בסך הכל ההורים שלנו הביאו אותנו לא חיים וזה הכל, הם לא בימיוחד עשו יותר מזה.
האם הם דואגים לנו כשאנחנו קטנים עד שאנחנו מיתבגרים? התשובה לכך בהחלט לא, בהתחלה הם חושבים שזה כיף שיש להם תינוק אבל אחרי זה הם פשוט כבר לא רוצים לינטוש אותנו או להרוג אותנו ולא מחיבה, או אהבה אלינו, פשוט הם לא יוכלו לחיות עם זה. ואולי הם פשוט מרגישים שזה חלק ממטרתם בחיים.
טוב אני לא ממש יודע כי אני לא הורה, אבל אני משער שזה בערך ככה. לעומת זאת אני יודע מצויין שאני שונא את ההורים שלי, היום גם ניזכרתי למה אני שונא אותם. זה פשוט כי הם מעצבנים אותי כל הזמן אני שומע מהם את אותו הדבר, הם ממש צפוים, אני יודע מראש מה תיהיה המילה הבאה שתיצא להם מהפה כשהם מדברים איתי.
כבר כמה שנים טובות או אם לדייק 4 שנים בערך, אני בריב עם ההורים שלי, לאמא שלי פשוט כבר נימעס אז עכשיו אני בריב רק עם אבא שלי. הכל משום שיש לי גם רצון ודעה משלי בנוגע לכל דבר, ובמיקרה הדעות שלי שונות משלו, במילים אחרות אני בריב איתו על כך שאני לא רובוט או משרת או משהו דומה.
בכל פעם אפשר להגיד שהוא מנצח אותי, ובסופו של דבר ההיתי עושה את מה שהוא רוצה אחרי ריב של צעקות שנימשך תמיד בין 10-30 דקות.
בזמן האחרון(מאז ינואר), הפסקתי בכלל להקשיב למה שהוא אומר, פשוט כשהוא מדבר אני כל פעם אומר בראשי את המילה הבאה שתיצא לו מהפה וחושב על כל מיני דברים אחרים, לא קשורים למה שהוא אומר בכלל(חוץ מזה שכל פעם אני חושבב לעצמי עד כמה הוא צפוי ועד כמה הוא טמבל). מאז פסח מיתדרדר עוד יותר, אני גם כל הזמן מיתנגד לדברים שלו, למה שהוא אומר ומבקש ממני. לדעתו אני עושה את זה בכוונה, שאני כל הזמן נגדו ושעל כל דבר שהוא אומר אני בכוונה יגיד משהו שלילי והפוך. אבל אם להגיד את האמת הוא זה ששוללכל דבר שאני עושה, משום שלרוב קודם אני מחליט לעשות משהו ואז הוא מתחיל ליצעוק ולהיתווכח, למה אני לא עושה את זה בדרך שלו. לרוב אחרי הצעקות עשיתי את מה שהוא רצה כי לא רציתי כל כך לריב איתו וגם כבר נימעס לי לריב, אבל זה בילתי נימנע, למרות טענתו שאני עושה הכל כדי ליב איתו בכוונה, אני דווקא לא רוצה לריב איתו. זהו נימעס לי כבר מעכשיו אני עושה את מה שהוא כל כך רצה, אני יעשה הכל דווקא נגדו, ניראה מי ישבר ראשון, אני או הוא. הוא הכריז עלי מילחמה אז אני ישיב אש באש.
בזמן האחרון בגלל הריב עם ההורים ובגלל עוד דברים בחיים מופיע בראשי המישפט "רק עוד 3 שנים, רק עוד 3 שנים". רק עוד 3 שנים אצטרך ליראות את הורי המעצבנים, רק עוד 3 שנים אצטרך ליסבול, רק עוד 3 שנים אצטרך ליסבול אותם, רק עוד 3 שנים אראה את הכיתה שלי ועוד הרבה דברים ברשימה
לרמות הטקסט הזה אבא שלי לא טיפש בכלל, אבל הוא מיתנהג ככה יותר מדי והוא גם יותר מדי פסימי
יום נעים לכולם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
