עברה הבגרות בספרות, ואני מרגישה כאילו הבחינה עדיין רובצת לי על הראש.

אני מניחה שזה ירד רק אחרי שיתפרסמו הציונים, או כשלחץ המבחנים ירד. שזה אומר לעולם לא [לפחות לא עד מועדי ב'... או יותר נכון הפסיכומטרי... או יותר נכון בגרויות חורף בי"ב]

כל כך עמוס לי, ואני לא יודעת למה. זאת אומרת, נכון, יש עומס בלימודים- בחינה בפיזיקה ובחינה בספרות, השתיים שהכי קשה לי להתמודד איתן, בהפרש של יומיים... ועדיין, זה לחץ כזה שהוא לא רגיל. זה לחץ שאני מרגישה פיזית, כמו לחץ בחזה אני עצבנית ולחוצה אפילו יותר ממה שאני בדרך כלל, מתרגשת בקלות אפילו יותר מבדרך כלל, מרגישה כל הזמן כאילו בא לי לבכות...

אני צריכה לעשות משהו כדי להירגע.

אני יודעת שאני עצבנית. אל תטרחו להגיד לי את זה, זה סתם מעצבן עוד יותר. [אם מישהו בכלל עוד קורא פה]

אני צריכה להירגע איכשהו...

והסמינר גרעין לא ממש עזר, אפילו שהיה כיף ממש. הרגשתי כאילו אנחנו כבר גרים ביחד... עשינו כל כך הרבה שטויות ובלאגנים. אני באמת אוהבת את הגרעין שלי, וזה עושה את הבחירה אם להמשיך בתנועה או לא, לעוד יותר קשה.... ואני לא חושבת שזה הולך להיות יותר קל בשנה הקרובה.

מחרתיים בגרות בפיזיקה... ואז נגמר הסבב של מועדי א'.

מחרתיים בגרות בפיזיקה... ואז אין יותר פיזיקה. [בהנחה שאני הולכת לקבל יותר מ-60... וזה לא כזה ברור מאליו.]

ואז אולי ירד העומס והלחץ בחזה.

בהצלחה...

קר"ש.

 וואו, הרבה דברים.
שנפרט?
- בגרות בפיזיקה. הוצאתי 94! הוצאתי 94! הוצאתי תש-עים ו-אר-בע!
- קייצת.
- חירפון כללי, ממנת יתר של לימודים.
- מועד ב' במתמטיקה. כן, כאילו אין חופש.
- כפר המוזיקה בניצנים, וסוף סוף סוף הקייצת.
- מחנה קיץ.
- מאשדוד לחיפה, מחיפה לירושלים [עם עצירה בת"א...], מירושלים לאשדוד
- סמינר הנהגה.
- י"בניקים הולכים :(
- וסתם שיעמום. אבל זה דווקא לא היה הרבה :)

והאמת אני לא כל כך מבואסת מהחזרה ללימודים, אפילו שבחופש נהניתי נורא. כנראה זה היה כל כך מהנה, שאני צריכה להיזכר קצת מה זה סבל :)
מה יש לי לעשות השנה?
- בסביבות 8 בגרויות.... עדיין לי לי מושג במה בדיוק.
- להדריך בנוע"ל, כנראה. ואני עדיין לא בטוחה שזה הדבר הנכון לעשות.. ואני בכלל לא בטוחה שירשו לי. אבל כשגרשון משכנע... :/
- לסדר את החדר. אל תזלזלו, כל החופש לא סידרתי!
- לנסות להיות יותר פעילה בבית ספר, והכוונה היא לא למועצת תלמידים אלא משהו שיותר בא מבפנים. סתם מתוך רצון לא ברור שיזכרו אותי.... [כנראה קיבלתי את הרצון הזה בירושה מליאור :P] נשארו לי כולה שנתיים להשאיר את חותמי.

שיהיה לכולם בהצלחה ובהמון כיף [ואני מתכוונת לזה! אם תקחו את הבצפר כדבר שצריך לעבור בכיף, הוא יעבור בכיף] ותודה שקראתם,
קר"ש.

עכשיו יש זמן לכתוב... :)

יום ראשון חופש ל"ג בעומר וכאלו, הייתי כולי פקעת עצבים מהנסיעה הזאת לת"א. רגע אחד- כן הולכים, אחרי שניה הכל מתבטל.
בסוף, כשכבר ביטלנו את כל הנסיעה- סופית, שערי ההופעה כבר נפתחו וויתרתי על כל סיכוי ללכת, אבא שלי הגיע ושמע על ההופעה. "למה לא אמרת לי קודם?" אז לקחנו את האוטו ונסענו לת"א!

והיה נחמד ביותר... יזהר אשדות, מאיר בנאי, דן תורן, דודי לוי...משו בסט! וכמובן יקיריי שעלו בסוף ההופעה לקינוח- דני, אלון ואפרים, שהקפיצו לא רק אותי אלא גם את כל הקהל... היה מדהים!

יום שני סתם יום מעפן... הגעתי עייפה בגלל ההופעה, פיכמן עשה משהו לא ברור והקדים על חשבון עצמו (אין תלונות) ויוסיפלום שיחרר אותי הביתה במחשבים כי כל הגוף שלי כאב. (הצלעות והרגל במיוחד, לא יכולתי לזוז!)

יום שלישי גם לא משהו מיוחד... יום רביעי- איזה כיף, מבחן בספורט. והגוף שלי עדיין תפוס כולו מההופעה. במבחן היינו אמורות להגיש ריקוד, אני עדנה והילה, עשיתי המון שטויות והרסתי את הריקוד. טוב נו, כמו שאומרים זה רק ספורט.

יום רביעי כלום...

חמישי, אוי איזה יום באעסה! על הבוקר מבחן בתנך שהלך סביר לא יותר... אחכ קיבלנו מבחנים במתי- ציפיתי לפחות מ80, קיבלתי 85 סבבה... ואז גיליתי שמסיבת ההפתעה לאליה היא ביום חמישי, ונלחצתי כי יש שיעור גיטרה וכאלו... חשבתי להגיע לפני אבל לא ידעתי מתי המורה יגיע... המסיבה התחילה ב7, והוא הגיע רק בעשרים ל9 איזה פיספוס... עד עכשיו אני מבואסת ואני מקווה שאליה לא נפגעה...

וזהו... היום יום שישי, היום יום שישי... (והנה ההפתעה, כפי שהוגה יקירי דני) מחר שבת מחר שבת, שבת מנוחה... אעלק מנוחה, יש עבודה באנגלית להגיש ביום ראשון... עשיתי את כולה ביום שלישי אבל נשארו הדברים הקטנים של להעביר לפאוור פוינט ולעשות רפלקציה ובעעעעע....

טוב מחר ישרא סגור לפוסטים אז שתהיה לכם שבת שלום!