| זה הבלוגה'לה שלי. בלוגה'לה נועד לאנשים שמחפשים את עצמם ברחבי הישרא וממש מעוניינים להתמכר- או להשתעמם... אה, ותגיבו. תודה :) |
| 10/2006
אני חושבת שמצאתי
את הדבר שגורם לי להיות כל כך דפוקה בשכל.
לא דבר חדש, או שלא ידעתי על קיומו קודם, אבל לחשוב על זה מחדש, ולהכיר בזה בתור השורש לכל הבעיות, ולראות שזה רק הולך ומחריף... משנה משהו בתודעה.
שנאה עצמית.
אני פשוט לא אוהבת אותי. לא מבינה איך אפשר לסבול יצור כזה, שהוא אני.
ואולי זה מה שגורם לחוסר ביטחון.
ולחוסר היצירתיות, לזה שכבר המון זמן אני לא מסוגלת אפילו להעז לחשוב על דבר שהוא יצירה שלי, משהו שבא ממני, אפילו לא מכתב מסכן [או לא מסכן?] לחברים שיוצאים לפולין.
ולזה שאני צריכה לנסח כל מילה בפוסט כזה קטן, פעמיים ושלוש ואלף.
ולזה שבשיחה אף פעם, אף פעם אני לא אצליח להגיע למצב שאני אומרת את מה שאני חושבת, ואת כל מה שאני חושבת.
ולזה שרוב הזמן אני בכלל לא טורחת לחשוב, כי איזה דבר טוב כבר יכול לצאת מזה.
ולחוסר היכולת להוביל רעיונות, להוביל דברים, לא משנה כמה אני ארצה.
איך אני בכלל יכולה לחשוב על להיות קומונרית של קן, לקחת עליו אחריות, להוביל אותו?
סביר להניח שאני אשב בצד ואתן לכל השאר לעשות את העבודה.
ואני אשנא את עצמי על זה.
זה לא נכתב מתוך רחמים עצמיים, אפילו שאני לא יכולה להעמיד פנים שהפסקתי לחטוא בזה. [לחטוא בזה?! מה קורה עם העברית שלי?!]
יותר סוג של הכרה במצב הנתון, מצב שרוב הסיכויים שאני לא אצליח לשנות, כי זה טבוע עמוק בתוכי...
מה עושים מכאן?
נו, המשך יבוא.
אולי.
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
