הממ סתם. אין לי משהו מיוחד לכתוב לכבוד 2006.

אין לי משהו מיוחד לכתוב נקודה. השבוע הזה היה לי את אחד החופשים היותר סתמיים, חוץ מפעילות פה ופעילות שם לא היה שום דבר שיוציא אותי מגדרי.

אח, הנוער של היום, כל מה שהוא מחפש זה ריגושים.

מה שראוי לציון זה חגיגות השנה הלועזית שעשינו אתמול. בהתחלה עשינו ערב הדלקת נר עם הקבוצה שחיפשנו כל השבוע מתי לעשות אותו, וכל אחד הביא משהו טעים ועשינו ארוחת ערב אצל הילה. הכנתי בלילה של פנקייק אבל אורן כבר הביא פנקייקים אז שמרתי את הבלילה למאוחר יותר...

אחר כך הלכנו אליי וגם איציק בא ואביאל [שהוא... אממ... מסובך P: קיצר אנחנו מכירים אותו מהאמפי] ועשינו מרתון סרטים. העובדה המפתיעה היא שלאמא שלי זה לא הפריע :O חשבתי שהיא התעוררה מליון פעמים בלילה. ואיציק דיבר ממש בקול, וכל פעם צעקתי עליו [טוב, צעקתי בשקט P: ] שישתוק כי הוא מעיר את כל הבית..... וזה כל כך מצחיק כי הוא פשוט לא יודע לדבר בשקט D:

בכללי אני לא אוהבת שמדברים בקול. זה סתם עושה כאב ראש... הבעיה היא שאני גם חירשת, וזה לא הולך ביחד. D:

ב5 בבוקר, אחרי שראינו את החלק השלישי בשר הטבעות [סוף סוף יצא לי לראות אותו!], סרט פארודיה הזוי על קונג פו ושרק 2, וקצת צעקנו על איציק שישתוק [כי זה כיף], אנשים החליטו שהם יוצאים לטייל. אני לא יכולתי להתגבר על געגועיי למיטה והלכתי לישון עד שהם יחזרו, ואכן איציק התקשר אליי ב8 בבוקר כדי לספר לי כמה כיף היה להם.

אני חלמתי שאני שותה. בזמן האחרון גיליתי שהדבר היחיד שעושה אותי צמאה, זה לחלום על מים...

אז גם לי היה כיף :)

כשאנשים חזרו הביתה טיגנו את הפנקייקים מהערב ויצא המוןןןןןןןןן, ולקחנו את כל הפנקייקים לקן לאכול אותם שם. בקן היה אמור להיות בוקר סרט לחניכים אבל אף אחד לא הגיע.... אז ישבנו וטיפטפנו נרות לתוך כוס. איזה כיף.

אני לא יודעת מה רציתי להגיד בזה. סתם רוצה לכתוב אבל לא יודעת מה.

כל מיני תחושות שהיו לי פעם, בשנה שעברה, חוזרות על עצמן ומביאות לי פלאשבק.

במורד הגרון מתחלקת מועקה....

או שאני סתם זקוקה נואשות לחמישה תפוזים מכניים לארוחת בוקר.

ביום שלישי אני כנראה נוסעת לת"א, אולי שם תהיה איזו יציאה מהשגרה.

תודה שקראתם כלום, בואו שנית, תגובות יתקבלו בברכה. קר"ש.