אתם לא חייבים לקרוא את זה. [בניגוד לשאר הפוסטים שלי, שאתם כן חייבים לקרוא, כן?]

קמתי ב2 וחצי בלילה בצורך נוראי לטוס לשירותים, עוד היו לי פלאשבקים מהסרט "עימות חזיתי" שראיתי שעתיים לפני. פלאשבקים לא מלבבים במיוחד.

מצאתי את עצמי יושבת שם, לא מרגישה את הרגליים, חצי מעולפת, קוראת קריאות כאב עד שההורים שלי התעוררו. אמא שלי באה ועזרה לי לקום, אמרתי לה שאני לא מרגישה את הרגליים ושאני מעולפת, הלכתי כמה צעדים ואיבדתי את ההכרה לכמה שניות.... או בעצם אין לי מושג כמה.

ליפול על הראש זה לא כיף, זה קרה לי בחנוכה שנה שעברה [מה אני אגיד לכם- חנוכה חג מעלף P: ]. הפעם אמא החזיקה אותי, ואז איכשהו הגענו למיטה שלי והיא הביאה לי כדור כי היא חשבה שזה כאבי מחזור [או בשמם החדש- "כאבי נשים"].

אחר כך כבר היה כיף, כי זה הקטע המפנק שכולם דואגים לך :] אבא מילא לי בקבוק מים חמים ואמא הכינה לי תה וככה נרדמתי....

בבוקר לא ממש רציתי ללכת לבצפר :/ אבל לא היה לי נעים כבר לקטר לאמאבא שאני לא מרגישה טוב.... בכל זאת, הערתי אותם ב3 לפנות בוקר :P

זהו, לילה טוב, קר"ש.