שירים שכתבתי לפני חצי שנה ולא הצלחתי לסיים. היום התייאשתי סופית- נו, צריך לזרוק את מחברת מתמטיקה....
אחד
[28.3.05]
מנסה לפי הספר
אולי כך אצליח
אבל האותיות מטושטשות
הכל פה מרוח
מנסה לפי הראש
זה תמיד עובד יותר טוב
אבל הקולות צועקים בפנים
ואי אפשר לחשוב
[החלק שפשוט נשמע טיפשי]
זה לא הולך, זה לא הולך
והיה נדמה לי שזה רץ
זה לא הולך, אפילו לא זוחל
....[השלם את החסר.]
ועוד אחד [נכון שמות מקוריים]
משתולל ודופק על הקירות
לא חסר לו מרחב עכשיו
מחפש כל סימן שיעזור
ונופל כל פעם לרגליו
הוא לא צריך בית
וגם לא חום ואהבה
הוא מחפש
רק את התשובה
מעט חושש, ומתרגש
מחפש את עמוד האש
הוא הולך מרכז את המבט
במה שעומד פה לפניו
הוא ממשיך והשכל מהופנט
ראשו מורם וזקוף הגב [הממ... מחזיר אותי לחוויות מכיתה ב'. בהחלט משפט מיוחד]
מבקש לקדש
את מה שנקרא עמוד האש
כשהאור שם ייכבה
הוא יגלה שהכל היה סתם
יתחיל לזחול ריק
ממטרה
הוא לא צריך בית
וגם לא חום ואהבה
הוא מחפש
רק את התשובה
אה נכון! היום היה היום הראשון בביצפר. איזה קטע.
נו, בפעם האחת עשרה כבר מתחיל להימאס הקטע של "שלום ביצפר, לא התגעגעתי אליך"
הגבתי באדישות מוחלטת לתחילת השנה, אפילו לא טיפת עצב.
אפילו הכנתי שיעורים כדי להתחיל את השנה ברגל ימין :)
מהגיגי אורן: "רכב נוסע לא דורס". יופי אורן.
תודה שקראתם, תגיבו ביי.