יום חמישי, כבר יום שני ברציפות שאני מתחילה ללמוד בתשע. שאני עטופה בכל כך הרבה שכבות – ארבע חולצות + מעיל, שני זוגות מכנסיים, גרביים עד הברך ומעליהם גרביים עבות וכפפות לסיום התמונה – יצאתי החוצה אל הקור. ואל ריח הגשם. אני אוהבת ריח של גשם.

כרגיל, בית ספר צפוי ומשעממם למדיי: ביולוגיה, ספורט ומתמטיקה. לא משהו מיוחד.

חזרתי הביתה בשתיים. אכלתי צהריים, הלכתי לעשות מקלחת חמה, ואז נכנסתי למיטה. עם מחברת תנ"ך. לא, לא הלכתי לישון. למרות שהייתי עייפה והדבר היחיד שהתחשק לי לעשות זה ליפול לתוך המיטה ולחלום – הכרחתי את עצמי ללמוד. לקרוא את הסיכומים ברצינות, להחדיר אותם לתוך המוח שלי.

תוך שעתיים וחצי סיימתי ללמוד. גאה בעצמי, הלכתי לראות טלוויזיה- אני נאלצת להסתפק בערוץ 1 ובערוץ 2 – וראיתי "לא כולל שירות". כן, כן, אותה תוכנית שריח הניינטיז נוטף ממנה (כולל הג'ינסים בגזרה הגבוהה והעגילים הענקיים הצבעוניים) שהייתי רואה כשהייתי קטנה. מצחיק.....השירים שם לא מי יודע מה, אבל כשהייתי קטנה הייתי מרותקת לזה – והכי אהבתי את אלינור ושיר כי הן הכי יפות. כבר אז הייתי שטחיתJ וכאן נגמר הוידוי המביך שלי על מה שאני עושה במקום ללמוד שוב לתנ"ך.

ואחר כך הייתי במחשב.

והלכתי לישון מוקדם – בעשר.

ביום שישי בבוקר קמתי בשש. (לא ממש ישנתי, היו לי חלומות מוזרים בטירוף) וזאת למה? בשביל ללמוד שוב לתנ"ך. אני גאה בעצמי. למדתי עד שמונה בערך, ואז התארגנתי ובאתי לביצפר. לא היה קשה לנחש שהכיתה שלי עומדת לעבור מבחן בתנ"ך – הלחץ, ההיסטריה והסיכומים המצולמים. אני הייתי עסוקה יותר בלהתעסק עם המעיל שלי.

המורה באה, חילקה טפסים, והרגשתי שאני יודעת לענות על כל השאלות. הרגשתי ממש שהולך לי טוב, עד שעשרים דקות לפני סיום המבחן המורה שלי אמרה "אני מקווה ששמתם לב שצריך לעשות גם את שאלה אחת וגם את שאלה שתיים". אני לתומי חשבתי שצריך לבחור בין שתי השאלות. ולא הייתי היחידה. בלחץ לא נורמלי סיימתי את השאלה על ירמיהו, ניסיתי לענות על עוד שאלה נוספת בירמיהו ועברתי חזרה לעשות את שאלה 2 – על בראשית. ניסיתי לענות על השאלה הכי טוב ונורמלי שאפשר (ונראה לי שדיי הצלחתי) ועברתי לירמיהו שוב – מחקתי שאלה ועשיתי שאלה אחרת. לא נשאר לי זמן לבדוק כי סיימתי כמה שניות אחרי שהצלצול הסתיים. אבל אני חושבת שעשיתי את המבחן יחסית טוב, חוץ מהחלק של ירמיהו שאני לא ממש בטוחה לגביו. אבל נחייה ונראה.

אחרי תנ"ך, במקום שיעור חינוך רגיל ומשעמם ושנועד למרוח את הזמן, נכנסה אלינו המד"נית, והעבירה לנו שיעור על יחסי מפקד – פקוד. היא לא ממש הצליחה לסיים את השיעור.

באתי הביתה, ואחרי אוכל ומקלחת והצקה לאחיות ולהורים שלי הלכתי לישון כמעט שלוש שעות.....הייתי כל כך עייפה. זהו, לוח המבחנים שלי נגמר סוף כל סוף. חוץ מבוחן בחינוך תעבורתי (זה לא ממש נחשב) אה וגם המורה שלנו ללשון וספרות רוצה לדחוף לנו את המבחן בלשון שהיא איבדה. זה ממש לא פייר – אנחנו לא אשמים שהיא איבדה אותו. אבל לא נראה לי שהיא תצליח להכניס את המבחן, כי יש אנשים שצריכים לעשות מבחנים בכימיה ומועדי ב' בכימיה.

בערב הייתי עסוקה בלראות טלוויזיה, לאכול, ולהיות במחשב ולשעמם את עצמי.

קצת לפני עשר, הייתי צריכה להתארגן, כי התכוונתי ללכת לאיינג'ל. התחלתי להסתרק, להתלבש ולהתאפר. שסיימתי, התקשרתי לסימפל  כדי לראות אם היא מוכנה. היא אמרה שבדיוק היא יוצאת מהבית. יצאתי גם אני מהבית וירד חתיכת גשם. אבל לא נורא, אני אוהבת לעמוד בגשם. חיכיתי עד שאמא שלה תבוא (אמא שלה הייתה צריכה לאסוף אותי ואת סאד, פתאום סימפל וסאד נהיו חברות נפש). חיכיתי כמה דקות ואז אמא שלה באה. סאד גרה לידי ולא ראיתי אותה, והיא לא באה. ואז אמא של סימפל התחילה להתעצבן על סימפל, על זה שהיא צריכה לחכות לסאד, והכל באשמת סימפל שכל הארגון והחיים שלה דפוקים. להודות את האמת, אמא שלה צודקת, כי אמא שלה מוכנה להסיע אותנו, וסאד הייתה צריכה לחכות לה. אבל היא יכלה להגיד את זה לסימפל בצורה יותר יפה ונורמלית. אח"כ סאד באה.

כשהגענו לאיינג'ל הביתה, סמארט הייתה שם, ופתרה לאיינג'ל איזה תרגיל במתמטיקה. כמה דקות אח"כ טוק בא ואח"כ בריין. ישבנו בסלון שלמעלה, ודיברנו, וקראתי עיתון וסיפרתי לכולם על החלום שלי. ואז מישהו העלה את הרעיון לשחק קארה קופה. והתעצבנתי שאני לא יודעת לשחק קארה קופה, ולמען האמת אני יכולה למות בשקט בלי לשחק את המשחק הזה. ואז סאד אמרה שיש משחק קלפים אחר : אמת ושקר, או אמת וחובה, או משהו כזה. מטרת המשחק היא כמובן, להישאר בלי קלפים. רעיון המשחק הוא: שמים קלף, לדוגמא שבע. כל משתתף בתורו צריך לשים קלף או נמוך יותר או גבוה יותר, לדוגמא שמונה או שש (צריך להגיד מה אתה שם). על הקלף שאתה שם, המשתתף הבא צריך לשים קלף נמוך או גבוה, למשל אם מי שהיה לפניך שם על קלף שבע את קלף שמונה, אתה צריך לשים עכשיו קלף שבע או קלף תשע. אבל, אפשר גם לשקר. במקום לדוגמא לשים קלף שבע, אפשר לשים כל קלף אחר לדוגמא ארבע ולהגיד ששמת שבע. אם מישהו מהמשתתפים חושד שאתה משקר, הוא אומר לך "שקר". אם באמת שיקרת, אתה לוקח את הקלפים שהצטברו. אם אמרת אמת, אותו אחד שאמר ששיקרת לוקח את כל הקלפים. כשמגיע תורך ואתה לא רוצה לשקר ואין לך קלף לשין, לוקחים קלף מהקופה. את הג'וקר תמיד אפשר לשים (הוא אף פעם לא שקר) יש כמובן עם מלך ומלכה ונסיך, אבל אני לא אתחיל לכתוב את כל חוקי המשחק. בהתחלה המשחק נראה לי מעצבן וטיפשי ולא הכי הבנתי את החוקים אבל הבנתי אותם במהלך המשחק. בסיבוב הראשון, בפעם הראשונה ששיקרתי, סימפל גילתה את זה והייתי צריכה לקחת חתיכת ערמה ענקית של קלפים. ואז בסיבובים הבאים כל הזמן שיקרתי ואף אחד לא עלה על זה. אני שמרתי על ארשת פנים תמימה, לקחתי קלפים סתם מהקופה, גיליתי שיטת משחק מאוד חכמה,  ונורא נהניתי. (בסוף התוודיתי שרוב הזמן שיקרתי. רוב הזמן? אני חושבת כל המשחק). כולם ידעו שבריין ישקר, אבל הוא יודע לשקר יפה. באמצע ירדנו למטה לסלון,ובסיבוב האחרון – ניצחתי וסיימתי את הקלפים שלי ראשונה, ואז אני וסמארט (שפרשה) הלכנו למטבח למצוא אוכל כי לא היה לנו כוח שכולם יסיימו את המשחק ואח"כ סימפל באה. ושהמשחק הסתיים באו כולם ואז טוק היה צריך ללכת כי הייתה לו משמרת מד"א בבוקר.

ישבנו במטבח, ודיברנו, על בעיות עיניים ושיניים וכל אחד העלה זכרונות מהגן שלו ועוד כל מיני שטויות. בערך באחת ומשהו סמארט הלכה, ואז עברנו לסלון, ודיברנו, ואיינג'ל נמנמה, וסימפל נרדמה, וסתם היה נחמד.

חזרתי הביתה בחמש.

היום קמתי באחת, ואז התחלתי לנקות ולסדר את החדר שלי, ואז הלכתי לאכול צהריים ואז עשיתי מקלחת. ואח"כ החלטתי לעשות משהו עם לוח השעם שלי. יש לי לוח שעם שהדבקתי עליו תמונות ומערכת שעות, והחלטתי להסיר את התמונות (במילא הייתי צריכה להוריד תמונה של סקורפיו וסטאר, כי סטאר ביקשה ממני, כי הן לא מדברות, והחלטתי שאם כבר אז כבר). הסתכלתי בכל האלבומים הקטנים שיש לי כדי למצוא תמונות, ונתקפתי נוסטלגיה....כל התמונות מכיתה ט' מכל טיולי השל"ח ומהטיול השנתי.....המון אנשים מצולמים שאני איתם לא בקשר.......

בסוף בחרתי : תמונה שלי עם שאי (שהייתה מודבקת קודם), תמונה מהטיול השנתי של כיתה ט', של סטאר ואנרג'י לובשת פיג'מה, צילמתי אותן עומדות על החלון של האכסניה, אני מאוד אוהבת את התמונה הזאת (והיא הייתה מודבקת קודם), תמונה של סימפל ועוד מישהי מהשכבה, לא הייתה לי ברירה אלא לשים אותה, כי אין לי תמונות אחרות נורמליות של סימפל (התמונה הייתה מודבקת קודם), תמונה של איינג'ל וסמארט, תמונה של בת דודה שלי, תמונה של בן דוד שלי ותמונה של אחותי עם הבן דוד התינוק שלי.  וחוץ מזה שמתי שם לב עם משהו שניים2 פעם כתב לי, ולב שבת דודה שלי ציירה לי ממזמן, ועוד ציור שסטאר ציירה לי לפני שנה בשיעור של"ח משעמם.

ואח"כ הלכתי לישון, וקמתי וכתבתי את הפוסט הזה.

שבוע טוב!