לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב.
Avatarכינוי:  .Fake Reality

בת: 38



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2003    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2003

יום הדין


יום הורים. אחד הימים הכי טראומתיים בשנה. משקפים רק הערכות גסות. בעיקר היום הורים הראשון. תמיד יום הורים (לא חלוקת תעודות) היה בשבילי סוג של יום הדין, תמיד הייתי חוטפת צעקות וגערות מההורים והם תמיד היו מאוכזבים ממני. לומר את האמת: הציונים האלו לא משקפים כלום. משקפים עד כמה אתה חרשן. לא מראים שום דבר על החוכמה, על האינטליגנציה, על הידע הכללי.


בכל אופן, אני מוצאת את עצמי, עם חולצת הפיג'מה שלי, באוטו עם אבא. קופאת ורועדת, אולי מהקור, אולי מההתרגשות.


עלינו לכיתה שלי. חיכינו כמה דקות בתור, בנתיים פגשתי את סטאר ואמא שלה, ואת בלונדי. דיברתי איתן, ואחרי כמה דקות נכנסו לכיתה שלי ופגשנו במחנכת שלי. כרגיל, היא אדישה. בשבילה, אני רק עוד מספר בכיתה.


ואלו הם ציוניי, כמובן שיש עוד מקצועות שפשוט אין בהם ציון:


אנגלית - 85


ביולוגיה - 60


ספורט - 85


חינוך תעבורתי - 85


כימיה מכשירית(מעבדה בביוט') - 40


מתמטיקה - 65


תהליכים ביוטכנולוגיים - 60


תנ"ך - 70 (את עובדת יפה, מתאמץ ומתקדם)


ממוצע: 68.8


ציונים...בסדר. לא יותר מדי גבוהים ואין לי יותר מדי במה להתפאר. אבל אלו רק הערכות גסות ותמיד יש מה ואפשר לשפר.


אבא שלי ראה את אבא של טול, הם דיי חברים. הוא הלך לדבר איתו. אני בנתיים דיברתי עם טוק ועם שאי - הם גם היו שם.


אחר כך אבא שלי התחיל לדבר עם איזה אבא אחר, שמסתבר שהוא היה חבר ילדות שלו. ממש "חיים שכאלה".


אח"כ ירדנו למעבדה לדבר עם המורה לביוטכנולוגיה. חיכינו דיי הרבה זמן.... מסתבר שיש לי בעיה במעבדה. אני כנראה לא יודעת איך לנתח את מה שאנחנו עושים. היא יעצה לי לעבור על הדו"חות ועל מה שעשינו במעבדה. ועל המבחן. קיבלתי בו 15. חמישית(בערך) ממאה. מגוחך. אחרי שיחה ארוכה עם המורה, עברנו לדבר עם מורתי לביולוגיה. שוב הרגשתי כמו תקליט שבור, ש"אני לא יודעת מה הבעיה". אבל יש לי בקרוב מבחן נוסף, אני אשפר אותו. החומר יותר החדש יותר קל לי, עברתי מקום, אני יותר מרוכזת בשיעורים. גם עם המורה לביולוגיה הייתה שיחה ארוכה  - היא ואבא שלי התחילו לדבר על חינוך, על בעיות בחינוך, על זה שאין אווירה לימודית בכיתה ועל זה שצריך יותר משמעת. תכל'ס, הם צודקים. כי אני מרגישה שאני מבזבזת את זמני לריק שרק מפריעים כל הזמן.


הציון במתמטיקה סביר. אחרי הירידה המשמעותית...... אני מתכוונת למבחן הבא באמת ללמוד. להוציא ציונים טובים כל השנה, ואז לשאול אם אני יכולה לעשות שתי יחידות השנה במקום רק אחת. או לעשות את היחידה הנוספת במועד חורף של שנה הבאה. אני רוצה לסיים עם המתמטיקה הזאת....אני מתבזבזת שם.


אבל אני הכי מרוצה מהציון באנגלית. אני יכולה לעלות עכשיו לחמש יחידות. אם אני עושה את המבחן שיהיה לנו טוב, יש לי סיכוי לעלות. אני רוצה לעלות. אבל אני מפחדת שלא יהיה מקום בכיתה של המורה שאליה אני כן רוצה לעלות ואני אצטרך ללמוד עם מורה אחרת, שלפי מה שהבנתי היא לא מי יודע מה.


אבל מצד שני...אומנם ברמה של ארבע יחידות קל לי, ואני לא צריכה להתאמץ, אבל מה יהיה בחמש? אם בחמש יחידות זה יהיה קשה ואני אכשל? האנגלית שלי היא "בסדר". ואני מפחדת לא להצליח.....


 



נכתב על ידי .Fake Reality , 8/12/2003 22:11   בקטגוריות החיים עוברים  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גל ב-10/12/2003 22:55




211,588
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.Fake Reality אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .Fake Reality ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)