ילדה מהחיים

ואו.. זו הייתה חוויה מדהימה הנסיעה שלי לירושלים שבוע שעבר...כל ביקור שלי שם גורם לי יותר ויותר להתאהב בעיר הזאת ובאנשים שם. אבל את האמת נצרת עילית תמיד תישאר ביתי. כמה שאהבתי לחזור לכאן, לקשישים, לרמזור היחיד במרכז העיר, לעיירת הרפאים הזאת שבעשר בלילה אין כבר אף אחד ברחוב, לשקט הזה שלא תמצא בירושלים. וכמה שזה נשמע נורא זה דווקא די נחמד, לפחות עבורי. וגם לקהילה התגעגעתי, לשגעונות של מאשה, לצעקות של אבא, לשגרה הרגילה.

לפעמים אנשים שם משגעים אותך ובעיר אין מה לעשות ואתה שואל את עצמך מה אני עושה פה?!?! אבל זה משהו שאתה כן יכול להתגעגע אליו ואני דווקא אוהבת את זה.

בכל אופן התקופה בירושלים הייתה מעולה. ביליתי שם הרבה עם יואל ונתנאל שהם אנשים שאי אפשר שלא לאהוב אותם. דיברנו על הרבה דברים משותפים וזה מאוד חיזק אותי. היינו גם בערב הלל ביום שלישי שזה היה מצוין. שבוע הבא אני גם נוסעת לשם ואני שמחה!!

ומה עוד אני יכולה לספר?!?! החיים מתקדמים באיזשהו אופן. אני מרגישה שאלוהים באמת רוצה לקדם אותי באופן מהיר אבל מצד שני יש מפלות רבות ואני מודאגת מזה. הוא שם לי הרבה דברים בלב אבל הייתי רוצה להתקדם עם זה ואני לא כל כך יודעת איך. הצבא חונק אותי ואת הבה"ס אני כמעט ולא רואה מה שאומר שהציונים שלי יורדים באופן גרוע ביותר והכי מעצבן שאפילו לא אכפת לי מזה. אני חושבת הרבה פעמים על זה שיכולתי להיות מצטיינת בכל מקצוע וגם לעשות 5 יחידות פיזיקה ומתמטיקה ובמקום זה הציונים שלי יורדים, פיזיקה עזבתי ומתמטיקה סיימתי בקושי 4 יחידות. ואני שואלת את עצמי הרבה פעמים האם זאת הייתה בחירה גרועה או שזה מה שאלוהים רצה עבורי? כי בכל אופן ירדתי מזה כי הקהילה בתקופה הזאת הייתה במקום הראשון אצלי וזה הסית אותי מכל דבר. ועכשיו זה באמת משתלם כי הנוער שלי גדל ויש לנו כבר להקת הלל שמתקדמת יותר ויותר אבל אני לא בטוחה שאני יכולה לתרץ את עצמי עם זה. אז זו דילמה גדולה בשבילי. ואם להסתכל על הנוער שלי אני לא יכולה להתחרט על כלום. שמחתי בכל דבר שקרה. ובאמת יכול להיות שהלימודים הם כבר לא בשבילי? אני לא בדיוק יודעת ובנתיים אני נלחמת רק על לקבל תעודת בגרות מסכנה שאני לא בטוחה שתעזור לי במשהו. אבל נשאר לי רק עוד כמה חודשים לסבול ואז כבר נדע. רק נקווה שעד אז הצבא כבר יניח לי לחיות בשקט ויחליט מה קורה איתי. אני מרגישה שבתקופה הזאת אני הולכת באופן עיוור כי אני לא יודעת מה יהיה הלאה ואלוהים רוצה להפתיע אותי ואני כבר לא יודעת מה לצפות ממנו ואיזה שפן נוסף הוא יוציא מהכובע כי כרגע החיים שלי בכלל לא מתקדמים בכיוון שבו חשבתי שהם יתקדמו ואני תוהה לעצמי הרבה: האם זה טוב או רע? והאם זה אלוהים שרוצה להוביל אותי למקום שבו אני צריכה להיות?

ובנתיים זה קצת קשה עבורי להבין מה באמת קורה עם החיים שלי ולאן הם הולכים ומתקדמים. ואני מתפללת שאלוהים יעשה את הרצון שלו בחיי. אני באמת מקווה שככה זה יהיה.