לא כתבתי פה חצי שנה ויום.. ואחרי כל מה שקרה בזמן האחרון כבר הרגשתי שאני חייבת ורק עכשיו יצא..

למה אני חייבת להיות כזו דרמה קווין..?

להרגיש כאילו אני כמו איזו דמות ראשית בטלנובלה שהתסריטאי מתעלל בה??

ולמה עם הידיד הכי טוב שלי..? זה שיודע עליי הכל..

כולל כל מה שקרה עם השותף שלו לחדר שהיה הראשון שלי ועכשיו הוא גם אחד הידידים הכי טובים שלי..

ושכדאי שלא יידע כלום..

זה שעזרתי לו להשיג מישי רק בשביל סקס, שמספר לי גם הכל

שאני סוג של מרגלת בשבילו, עוזרת לו לוודא שהיא לא תספר למשל..

ועדיף שגם היא לא תדע

4 פעמים היינו ביחד 4 פעמים היה עוד מישו ישן בחדר 4 פעמים זה מה שעצר בעדנו להגיע עד הסוף

ואני ידעתי שזה ייגמר לא טוב.. בשבילי.. זה אף פעם לא נגמר טוב בשבילי..

אז מהפעם הראשונה אמרתי לו שזה לא רעיון טוב, וזה בכל זאת קרה

ואחרי הפעם השנייה ממש דיברנו שזה רעיון גרוע ושזה לא ייגמר טוב והוא הסכים איתי

בפעם השלישית שתיתי יותר מדי.. הרבה יותר מדי אבל זו גם הייתה הפעם הראשונה שהתנשקנו

התנשקנו המון וגם התקדמנו קצת מעבר.. אמרנו שנתחרט על זה בבוקר אבל לא היה לנו אכפת

כשהתנשקנו הוא שאל "איך לא עשינו את זה קודם" ואם לא הייתי מסרבת אז גם היינו שוכבים

ישנתי שעתיים.. וכן.. די התחרטתי על זה בבוקר.. אבל חוץ מ"יש חרטות?" לא דיברנו יותר מדי

הפעם האחרונה הייתה השבוע.. בלי אלכוהול שאפשר להפיל עליו את האשמה

ואולי זה מה שהפך את זה להכי טוב?...

אם הייתי יודעת שזה ייגמר, לא הייתי מנשקת אותו עד 7 בבוקר כי חייבים לישון

הייתי ממשיכה עד שהשעון המעורר שלי היה אומר שכבר אין לי ברירה..

אז נמאס לי.. הייתי חייבת לדבר איתו גם אם זה אומר שמפסיקים, רציתי תשובה!

ואמרתי לו שאני לא יכולה ככה יותר, שזה מבלבל אותי

והוא אמר שאנחנו באמת צריכים להפסיק ושזה בא ממקום לא טוב

אז אני לא מבינה למה הוא עשה את זה

זה לא שחסר לו

ואני יודעת שהוא לא רוצה לפגוע בי

אז למה??

חוצמזה.. למה אני היחידה שמדברת על זה?

אם לא הייתי יוזמת את השיחה הוא היה ממשיך?

והלוואי שמישו היה מביא לי את התסריט שאני אדע איך זה ייגמר, ומה להגיד או לעשות

שאני אדע מה הוא חשב וחושב, איך הוא יגיב ומה הוא יגיד

רק שאני לא אפגע בסוף..

כולם רוצים ממך דבר אחד והם יעשו הכל בשביל להשיג אותו

וזה סבבה כי לפעמים גם את רוצה..

לקח המון זמן עד שזה סוף סוף קרה.

קבלת ההחלטות הייתה די במקום

אבל עד שלשום פשוט לא נתתי לאף אחד להתקרב

עד שהוא הגיע והיה פשוט חמוד

נשארנו לבד ובסופו של דבר הייתי צריכה להגיע להחלטה,

הולכים על זה או לא?

הבעיה היא שהייתי רק עם בנאדם אחד..

וחוץ ממנו העפתי כל אחד שניסה וזה היה כל כך מתוסבך..

דווקא בגלל זה החלטתי ללכת על זה

ותוסיפו את זה שכבר עברו כמעט 5 חודשים(!)

והיה מדהים.. וסוף סוף מישו אחר ואני יכוה להתנער כבר מהקודם

היינו ביחד גם אתמול, וזהו לא ייצא כבר יותר

ככה זה שהוא גר בצרפת ואני בארץ...

ככה זה חו"ל זה נותן לך פוש לעשות שטויות

אז בפעם הראשונה זה היה הכי רומנטי בעולם

רק שנינו בחדר בשילוב של שתייה פשוט גרם לי להסכים..

אתמול זה כבר היה רק בשביל זה

יצר בלבד.

הזכיר לי את העבר הלא נורא רחוק כשזו הייתה הסיבה לעשות את זה

וזה קצת ביאס כי זה סתם פחות נחמד וגם נותן הרגשה קצת רעה של שימוש

הבא אני כבר ייאלץ לחכות

הוא כבר יהיה חבר

לא ידיד

לא מישו מחו"ל שאני לא יראה יותר

חבר.

וגם זה יגיע. מתישהו..

אז יום לפני היומולדת 18 שלי החלטתי ש enough is enough!

ובחרתי להוציא את אחד הגורמים הכי משפיעים מהחיים שלי.

ובאמת שאני סבבה לא בבאסה אפילו

שכחתי ממנו לגמרי

והוא אפילו לא היה חסר

רק שעכשיו פתאום הוא מחליט לשלוח לי הודעה בפייסבוק

ולשחק איתי במשחקים שם (אני משחקת הוא מצטרף בדיוק אליי)

ואממ לא יודעת

בינתיים התעלמתי

אולי אני צריכה לענות? פשוט להתייחס אליו כידיד

כי אי אפשר להתעלם לנצח

זה לא שאני לא הולכת לראות אותו הרבה בזמן הקרוב..

גם חלמתי שהוא מת וזה היה לי ממש קשה

ופתאום יש קצת הרגשה של געגוע

אבל היא צודקת. למצב הישן אני לא יכולה לתת לזה לחזור בחיים..

אני רק מקווה שהוא לא דפק אותי לנצח :/