http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024היי אני דין.. וזה הבלוג שלי.heCopyright 2026 דין.18.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024http://f.nanafiles.co.il/upload/102006/IsraBlog/206024/misc/7765035.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12054764<div align="right" dir="rtl">אני כאילו לא מאמינה שכל הדברים האלה קורים לי אפילו בבולגריה נכשלתי. אין מה להגיד זה מבאס אבל לחזור לפה ולראות אותו זה כל כך הרבה יותר.. אני מרגישה שאני כבר חופרת על זה יותר מדי ושכבר הכל היה בסדר וככה גם נראה לכולם אבל אני פשוט חייבת לפרוק את זה כבר הכל לא בסדר! אני פשוט לא יכולה לראות אותו אני מרגישה שאני משתגעת.. אני מאבדת את זה כשאני רואה אותו פשוט הכל עולה מחדש כמה שאני אוהבת אותו וכמה שאני שונאת אותו כמה שבאלי לחבק אותו וכמה שבאלי להרביץ לו ולהכאיב לו להזכר בכל הטוב שהיה לנו לעומת כל הרע שהוא גרם לי ועשה לי.. באמת שניסיתי.. להתמודד עם השינוי ואני גם יודעת שזה לא יכול לעבור וגם אם הוא ירצה הכל בחזרה.. אני בעצמי לא יכולה לסלוח לו.. לא שהוא ירצה אני מרגישה כל כך מזויפת כל כך מתאמצת לשחק אותה שהכל טוב כשכל מה שעניין אותי בחו"ל זה זה שהוא לא אמר לי בהצלחה אפילו כשכבר נכשלתי.. ויש לי עוד משימות להצליח בהן.. ואני כבר בחילוקי דעות עם עצמי מה יותר חשוב מרגישה כאילו יש לי פיצול אישיות הצד האמוציונלי והצד הלוגי וזה אף פעם לא ביחד.. אני כבר לא מצליחה לה</div>Wed, 22 Sep 2010 13:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (דין.18.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12054764http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=206024&blog=12054764http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12041401<div align="right" dir="rtl">מה נראה לו? שהוא יגיד שהוא שונא כל דבר בי ואז יבוא לשבת איתנו לאכול? שהוא אומר שהוא לא יכול להסתכל עליי ואז לבוא אליי לחדר ולשבת ולנהל שיחות עם כולם כאילו כלום לא קרה? מה הוא רוצה ממני מה?? כבר הוצאתי אותו מהחיים אני מתעצבנת כל פעם שאני רואה אותו נזכרת במה הוא אמר לי ומה הוא עשה לי לא רוצה להיות איתו לא רוצה לראות אותו הוא ניצח הוא הצליח להפוך את כל האהבה שלי לכעס זה מה שהוא רצה לא? בתוך תוכי אני יודעת שאני עדיין מתגעגעת אבל אני לא חושבת על זה ככה כי אני פגועה ומבחינתי הוא זה שהיה לא בסדר אז באמת שאני לא יודעת מה הוא רוצה כבר ואני מחזיקה את עצמי לא ללכת ולשאול לא מראה לו שהוא מזיז לי בכלל אתמול הלכתי והייתי עם השותף שלו לחדר "האקס המיתולוגי", אחרי שעברו כמעט שנתיים אחלה טוויסט בעלילה אה? רק שהפעם אני סותמת את הפה שלי.. לאף אחד אין זכות לדעת כמה שזה מעניין.. אני טסה היום לבולגריה וזה מה שחשוב! אבל משומה.. עדיין כואב שהוא לא איחל לי בהצלחה..</div>Wed, 15 Sep 2010 11:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (דין.18.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12041401http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=206024&blog=12041401http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12027070<div align="right" dir="rtl">אז לקחו איזה 3 שיחות איתו המון בכי ושיחה אחת עם פסיכולוג כדי להבין מה שכולם כבר ידעו מזמן.. זהו אני נכנעת.. אני מפסיקה להלחם הרי כל מה שאני אגיד, כל הבכי שבעולם לא ישנו את המצב ולא שלא ידעתי את זה.. פשוט כל כך פחדתי להתגבר כי ידעתי שאם אני לא נלחמת אף אחד לא נלחם וזה אבוד אבל לפעמים צריך ללכת נגד האינסטינקט הבסיסי לנסות גישות אחרות אני לא שוכחת אותו ואני לא מפסיקה לאהוב.. אבל אני כן מוציאה אותו מהחיים שלי אולי יום אחד אחרי שיעבור הרבה זמן, הוא יחזור להסתכל עליי אחרת ואני מאמינה שזה יקרה אבל אנילא אשב ואחכה לו.. אני אמשיך לחיות עד אז יכול להיות גם שעד אז יהיה מישהו אחר, שימלא את החור שהוא השאיר לי בלב.. בינתיים.. בתור מקצוענית, אני חייבת להתמקד בדברים החשובים כרגע לשים את כל החיים בצד ולהתמקד במה שהכי חשוב לי מה שעבדתי שנה שלמה כדי להשיג משהו שיותר חשוב לי גם ממנו.. נחזור מבולגריה ומשם נמשיך הלאה בכל מקרה.. יהיה בסדר שתהיה שנה טובה אלוהים יודע שאני זקוקה לזה..</div>Wed, 08 Sep 2010 10:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (דין.18.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12027070http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=206024&blog=12027070http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12024968<div align="right" dir="rtl">הוא אומר שמה שאני אאמין זה מה שיקרה.. זה הסוד אם אני אאמין מספיק, אם אני אקום כל בוקר וממש אחשוב שזה יקרה, זה יקרה אז אם כל בוקר אני אקום ואגיד שהוא לא שונא אותי.. שנחזור להיות כמו פעם ושיהיה לנו טוב ואם הוא קם כל בוקר ואומר בדיוק להפך..? איך הבנאדם שאהב אותי כל כך יכול לשנוא אותי כל כך? לא יכול להיות כזה קו דק.. הוא אומר שאם אני אאמין שיהיה לי טוב שאני אשכח מהרע אז יהיה לי טוב, גם בלעדיו.. אבל זה הקטע.. אני לא מוכנה להרפות אני יודעת שיכול להיות לי טוב גם בלעדיו שבסופו של דבר זה יפסיקק לכאוב ושאני אמצא אנשים אחרים אבל אני לא רוצה.. אני אפילו מפחדת ממצב כזה איך אני יכולה לוותר על מישהו שהוא כמו אח שלי מי יוותר על אח שלו? ויגיד לא אני אתגבר? אני לא מצליחה להבין.. באמת אני מקשיבה למה שהוא אומר ואני לא מבינה איך בנאדם מתהפך ככה איך שהוא שונא אותי כל כך אבל והוא יכול להגיד שהוא סולח אבל בפנים אני מבינה שהוא רחוק מזה הוא הפך את הכעס לשנאה ואני יכולה לחיות בלעדיו.. אני פשוט לא רוצה..</div>Tue, 07 Sep 2010 08:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (דין.18.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12024968http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=206024&blog=12024968http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12009880<div align="right" dir="rtl">לבכות לא יעזור יותר.. אני יודעת.. לא שאני עושה את זה במטרה כלשהי זה פשוט קורה זו הדרך שלי לפרוק כנראה.. לספר לאנשים אחרים בטוח לא יעזור כששכבתי עם יוני.. לא סיפרתי על זה לאף אחד במשך 3 חודשים וזה היה נורא! ובשניה שהתחלתי לספר על זה לעוד חברה ועוד אחת פשוט הרגשתי יותר טוב אני חושבת שמאותו רגע חשבתי שזה מה שתמיד יעזור אבל זה לא אני סומכת על כולם וחושבת שכולם בסדר אבל בתכלס אני רק מפילה את עצמי ואותו איתי.. עכשיו אני מבינה שזה לא עוזר בכלל בסדר באותה שניה אני פורקת ואומרים שיהיה בסדר ו..? מה הלאה? כלום עוד בנאדם יודע על הסוד שלו אז אני מפסיקה להיות תלותית ולחפש חיזוקים מהסביבה.. אני עדיין צריכה לפרוק אבל אני עושה את זה פה באמת שזה כל כך משחרר... הוא ישב איתי ושמע אותי ואמר לי שהוא סולח הוא לא כועס יותר הוא מבין אבל הוא פשוט לא מסוגל.. הוא לא יכול לשבת ולצחוק איתי הוא לא יכול לספר לי דברים הוא לא יכול.. והוא לא יודע כמה זמן זה יימשך.. והוא לא יודע אם זה ישתנה אי פעם מבחינתו עצם זה שהוא מדבר איתי מקשיב לי ושומע והוא אמר שהוא תמיד מוכן לשמוע.</div>Mon, 30 Aug 2010 15:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (דין.18.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12009880http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=206024&blog=12009880http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12008605<div align="right" dir="rtl">לא יודעת.. כבר איכשהו חשבתי שמשהו מתחיל להסתדר.. אני לא חושבת שהוא היה שולח את האסמס הזה בלי סיבה תולה בי כאלו תקוות לחינם.. אני מודעת לזה שזו אובססיה והאמת שגם לא כזה אכפת לי גם לא מעניין אותי לצאת מזה פשוט.. לא אכפת לי אני אחיה כמו מכונה אולי אני צוחקת מדי פעם.. ומדברת ויוצאת אבל באמת שאני מרגישה מתה מבפנים והם רואים את המצב שלי.. איך היא יכולה לא להגיד לי מה הוא חושב?? מה אני צריכה להשבר מולו?? אני לא רוצה לא צריכה שהוא ירחם עליי אם היא רק הייתה אומרת לי מה הוא חושב הייתי אולי יודעת מה להגיד למרות שזה כבר מאבד תקווה כנראה שלא משנה מה אני אגיד הוא החליט.. וזהו היו לה דמעות בעיניים והיא אמרה בואי נגיד שזה לא חיובי איך היא יכולה להעביר איתי את כל היום ולא להגיד לי את זה?? נמאס לי מכולם.. נמאס לי מהכל מהמצב הזה מכל החיים האלה שעד שמשו היה בהם טוב הרסתי אותו אני מסתכלת אחורה.. וזה פשוט נראה לי מיותר חשבתי כבר שיצאתי מזה.. תליתי הכל באסמס המסכן הזה הוא בא לדבר איתי היום והיא אמרה שמה שהוא חושב.. "בואי נגיד שזה לא חיובי" ובסוף</div>Sun, 29 Aug 2010 22:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (דין.18.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12008605http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=206024&blog=12008605http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12004935<div align="right" dir="rtl">אז הרגע גם גיליתי שאני חרא חברה.. שאכזבתי את זו שבאה כשהייתי צריכה אותה אבל אני לא הייתי שם בשבילה.. ואיכשהו תמיד זה גם מגיע אליו.. לא חשבתי אפילו כמה שכואב לה לשמוע שהוא מרכז החיים שלי שאם אין לי אותו אין לי כלום ושאף אחד לא מבין אותי חוץ ממנו נמאס לה לשמוע עליו נקודה.. כי זה בערך הדבר היחיד שאני מדברת עליו אני יודעת את זה.. אולי אני באמת מתרכזת רק בעצמי.. גם לגביו.. כואב לי שהוא לא איתי יותר יותר מאשר זה שפגעתי בו? זה נורא לחשוב ככה.. מעולם לא חשבתי על עצמי כבנאדם אגואיסט.. באמת שאני שמה אחרים לפניי כמעט תמיד אני מוכנה לעשות הכל בשביל החברים שלי אבל אולי לפעמים אני פשוט לא שמה לב נמאס לי לעשות טעויות כבר.. לפגוע באנשים שאוהבים אותי אני שונאת את זה כל כך!!!!!! איך אני יכולה להיות כזאת אטומה רגשית?? לא לשים לב בכלל שאני פוגעת בהם ככה אני כבר לא יודעת איך לצאת מזה..</div>Sat, 28 Aug 2010 05:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (דין.18.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12004935http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=206024&blog=12004935http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12002060<div align="right" dir="rtl">מעכשיו המקום היחיד שאני מתייעצת איתו, בוכה לו, מספרת לו זה רק פה אני בנאדם תלותי ואני תמיד חייבת לשמוע דעות של אנשים אחרים וזה גרוע כי זה גרם לי לאבד את הבנאדם שהיה הכי יקר לי בעולם הזה.. זה לא קל להשתנות גיל 19 עכשיו.. אבל אין גבול לדברים שאני מוכנה לעשות בשבילו מה שהכי כואב זה שאני פגעתי בו פגעתי באמון שלו וגם שיקרתי לגבי זה הלוואי והייתי יכולה לקחת את הזמן אחורה! הייתי מוחקת הכל.. ואם הוא לא יסלח לי אז באמת שכבר לא אכפת לי מכלום אולי אני באמת קצת מטומטמת.. הרי הכל באשמתי ואני עדיין ממשיכה להרוס לפלוט דברים לפתוח את הפה שלי.. למה אני לא יכולה להפסיק???? אני כל כך גרועה בכל מה שקשור ביחס בין אנשים אין לי מושג.. אני באמת מטומטמת בקטע הזה.. אני גם לא לומדת מטעויות.. אחח כמה שאני שונאת את עצמי על זה יש לי עכשיו שביב קטן של תקווה.. הוא אמר שהוא יחשוב על מה שאמרתי ונראה מה יהיה.. אני יודעת שלא נחזור להיות כמו פעם אבל אני חושבת שהוא הבין כמה שהוא חשוב לי כמה שאני מצטערת עכשיו אני מבינה למה מתכוונים כשקוראים למישהו "חיים שלי" הוא באמת החיים שלי..</div>Thu, 26 Aug 2010 19:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (דין.18.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=12002060http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=206024&blog=12002060http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=11944493<div align="right" dir="rtl">היום אני נוסעת ל3 שבועות.. המזוודה בכלל לא מוכנה וגם הראש לא רק עכשיו הגעתי הביתה כל כך מבולבלת.. כן לסוע לא לסוע? בתור אדם בוגר שמכיר הכי טוב את הגוף שלו מצפים שאני אדע אם אני מסוגלת לעמוד בזה אבל איך אני אדע? הם לא מבינים שהכאב הנפשי שלי הרבה יותר חזק מהכאב הפיזי מי מרגיש את זה בכלל???? נתנו לי משככי כאבים, חבישות והכל רק שאף אחד לא נתן לי משכך כאבים ללב למה הוא היה חייב להיות שם מולי ברגעים שהכי קשה לי ולא להסתכל עליי.. ולמה אני לא מצליחה להרפות?? הוא הרי לא יסלח, ואין שומדבר שאני יכולה לעשות בנידון כמה פעמים כבר חשבתי פשוט לתת סיבוב חד עם ההגה ולגמור עם זה אני מבינה ואולי הייתי מגיבה אותו הדבר במקומו הוא הלך עקפתי אותו עם האוטו ונעמדתי מולו שיסתכל עליי כבר!! הוא נעצר לרגע ואמר "עזבי זה לא יעזור" והמשיך ללכת אחרי ששלחתי לו הודעה וכבר ביקשתי שיפסיק להתעלם ואם הוא יכול לרגע לשים בצד ולזכור שפעם היה לו אכפת כנראה שאני כבר אמורה לקלוט שזהו אין דרך חזרה איבדתי אותו לנצח תת פריקה בכתף שמאל מתיחה במרפק ימין דלקת בכתף ימין ויד שנרדמת בגלל לחץ על עצב </div>Thu, 29 Jul 2010 12:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (דין.18.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=11944493http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=206024&blog=11944493http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=11942442<div align="right" dir="rtl">1. הכחשה - הכחשה זה מנגנון הגנה בו אדם מתמודד עם עובדהשהיא כואבת מכדי לקבל, ודוחה אותה במקום זה, תוך התעקשות שהיא לא נכונה וסירוב לראות את הראיות. אין בכי. אין קבלה או אפילו הכרה באובדן. השוק הראשוני.. ברגע שקיבלתי את ההודעה שהוא מוחק אותי מחייו.. חשבתי שאין מצב שזה קורה לי.. 2. כעס - "למה אני?" רגשות של רצון להילחם חזרה, להחזיר. כעס יכולה להיות תגובה לאיום נתפס כלפי עצמך או אחר חשוב, בהווה, בעבר או בעתיד. אח"כ הרגשתי שאני משתגעת ולא הפסקתי לשאול את עצמי למה הכל קורה דווקא לי.. זה כל כך לא הוגן!! 3. מיקוח - בדר"כ קורה לפני האובדן. ניסיתי לשנות את זה.. שלחתי לו איזה הודעה באורך של שמונה שאני מצטערת ושאני לא רוצה לאבד אותו.. אבל זה כבר לא שינה כלום.. 4. דיכאון - תחושות מציפות של חוסר תקווה, תסכול, מרירות, רחמים עצמיים, אבל על אובדן אדם יחד עם תקוות, חלומות ותוכניות לעתיד. תחושת חוסר שליטה. תחושה של חוסר תחושה. לעיתים תחושות אובדניות. שבוע שלם שלא יכולתי להפסיק לבכות.. אם זה בבוקר שקלטתי כל יום מחדש שזה אמיתי או ברגעים שהייתי לבד או כשהזכירו לי אותו, כל דבר הזכיר לי אותו!</div>Wed, 28 Jul 2010 11:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (דין.18.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=206024&blogcode=11942442http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=206024&blog=11942442