לא כתבתי פה חצי שנה ויום.. ואחרי כל מה שקרה בזמן האחרון כבר הרגשתי שאני חייבת ורק עכשיו יצא..

למה אני חייבת להיות כזו דרמה קווין..?

להרגיש כאילו אני כמו איזו דמות ראשית בטלנובלה שהתסריטאי מתעלל בה??

ולמה עם הידיד הכי טוב שלי..? זה שיודע עליי הכל..

כולל כל מה שקרה עם השותף שלו לחדר שהיה הראשון שלי ועכשיו הוא גם אחד הידידים הכי טובים שלי..

ושכדאי שלא יידע כלום..

זה שעזרתי לו להשיג מישי רק בשביל סקס, שמספר לי גם הכל

שאני סוג של מרגלת בשבילו, עוזרת לו לוודא שהיא לא תספר למשל..

ועדיף שגם היא לא תדע

4 פעמים היינו ביחד 4 פעמים היה עוד מישו ישן בחדר 4 פעמים זה מה שעצר בעדנו להגיע עד הסוף

ואני ידעתי שזה ייגמר לא טוב.. בשבילי.. זה אף פעם לא נגמר טוב בשבילי..

אז מהפעם הראשונה אמרתי לו שזה לא רעיון טוב, וזה בכל זאת קרה

ואחרי הפעם השנייה ממש דיברנו שזה רעיון גרוע ושזה לא ייגמר טוב והוא הסכים איתי

בפעם השלישית שתיתי יותר מדי.. הרבה יותר מדי אבל זו גם הייתה הפעם הראשונה שהתנשקנו

התנשקנו המון וגם התקדמנו קצת מעבר.. אמרנו שנתחרט על זה בבוקר אבל לא היה לנו אכפת

כשהתנשקנו הוא שאל "איך לא עשינו את זה קודם" ואם לא הייתי מסרבת אז גם היינו שוכבים

ישנתי שעתיים.. וכן.. די התחרטתי על זה בבוקר.. אבל חוץ מ"יש חרטות?" לא דיברנו יותר מדי

הפעם האחרונה הייתה השבוע.. בלי אלכוהול שאפשר להפיל עליו את האשמה

ואולי זה מה שהפך את זה להכי טוב?...

אם הייתי יודעת שזה ייגמר, לא הייתי מנשקת אותו עד 7 בבוקר כי חייבים לישון

הייתי ממשיכה עד שהשעון המעורר שלי היה אומר שכבר אין לי ברירה..

אז נמאס לי.. הייתי חייבת לדבר איתו גם אם זה אומר שמפסיקים, רציתי תשובה!

ואמרתי לו שאני לא יכולה ככה יותר, שזה מבלבל אותי

והוא אמר שאנחנו באמת צריכים להפסיק ושזה בא ממקום לא טוב

אז אני לא מבינה למה הוא עשה את זה

זה לא שחסר לו

ואני יודעת שהוא לא רוצה לפגוע בי

אז למה??

חוצמזה.. למה אני היחידה שמדברת על זה?

אם לא הייתי יוזמת את השיחה הוא היה ממשיך?

והלוואי שמישו היה מביא לי את התסריט שאני אדע איך זה ייגמר, ומה להגיד או לעשות

שאני אדע מה הוא חשב וחושב, איך הוא יגיב ומה הוא יגיד

רק שאני לא אפגע בסוף..