החמודה שלי טסה לה.... עפה ללונדון להרוויח כמה דינרים ואולי אפילו שקלים נוצצים חדשים. שדה התעופה הזה פשוט עצום!!! הולכים סללום במעין פס ייצור הזוי כזה שמשום מקום מתקיפים גובלינים כחולים שמנסים לחטט לה ברכוש ולשטוף לה את המוח עם שאלות מפגרות.... "ארזת לבד?" "עסקים או פלז'ור?" "למה קוראים לך סאלי?" לך תחפש עציץ להשתין בו יא גובלין מרחף. מה אכפת לך למה קוראים לה ככה???

והרוסיה הבוצ'ה בתחילת השרוול הכי קשורה:

"מה אתה קשור אליה?"

"חבר שלה"

"אי אפשר לעבור."

~בדיוק עוברים קבוצה של איזה 10 שרק לחלק יש מזוודות~

"למה אי אפשר? אני רוצה ללוות אותה"

"אסור. הלך מישהו אחד, אפשר אחד כל פעם"

"?"

~עוד קבוצה עוברת בלי שהיא שמה לב או זין~

"אז לחכות פה? מתי אפשר ללכת לראות אותה?"

"כשהיא תסיים את השרוול"

WTF

"הנה הוא חזר. הלכתי אליה"

"נהימה לא מוסברת בתור אות חיוב"

ועד שהצלחתי לעבור את כל זה, אני מגיע אליה, מחזיק את המעיל, ופתאום צץ עוד גובלין ואומר לי ללכת שאסור ליהיות לידה. כוסרבאק@#!$@$ היא נראית לכם כמו שהיד יא מפגרים?????? היא תחביא משגר רימונים סורי מתקדם בתא של השטרות בארנק???? אם ישאלו אותה שאלה קשה אני אגלה לה את התשובה????? מה הטמטום בזה למען השם ומטוס הג'מבו?????

עבר השרוול ההזוי. טוב, צריך ללכת. בשלב הזה אני נזכר ששכחתי לקחת בחשבון שאם הטיסה בשעה מסויימת, צריך ליהיות הרבה הרבה לפני וקולט שבעצם אין לי זמן בשיט. פאניקה!$@!#$ אבל בפאסון.... מה הרוסייה מסתכלת עליי שוב? תעקמי את עצמך לכיוון השני בחזרה יא מגעילה שנראית כמו לכלוך שמוציאים מהאף.... גוונים בשיער שנראים כאילו קנית אותם במבצע בחנות של ה2 שקל ברסקו.....

אומרים בהביי... נשיקות חיבוקים, חיבוקים נשיקות. דמעה וחצי פה, חצי דמעה שם... וסאלי מתרחקת לה אל עבר האור של המסדרון העצום שמה בטרמינל. טוב. עכשיו לבסיס. מסתבר שזה די מהר....

בדרך בחור אמריקאי שמחפש מה לעשות עד חצות מדבר איתי ברכבת קצת... אני מגלה שגם בארצות הברית חיילים שונאים משטרה צבאית, ואחרי שהוא יורד בתחנה שלו אני מתחיל לקלוט שעוד איזה יום יומיים שאני אחזור הבייתה סאלי לא תהיה שמה בשביל לצאת בערב לטייל..... וככה זה יהיה עוד הרבה מאוד זמן...............