באחד הפוסטים הזכרתי שהבחור צריך להגיש את הציונים שלו מהתואר הנדסאי לאוניברסיטה

כדי לקבל הכרה בלימודים קודמים, ככה הוא יכול לקבל פטור מחלק מהקורסים במדעי המחשב

שזה אחלה של דבר

בכל מקרה, מאז שדיברתי איתו על זה, ונידנדתי לו קלות כל כמה ימים

היינו אמורים לנסוע ביום חמישי ובסוף הוא לא יכול ומפה לשם הוא נתן לי תאריך שבו יש לו זמן ואמר שניסע יחד

אמרתי טוב, תקבע תור ליועץ

אמר לי לא, את תקבעי לי תור ליועץ, לי אין זמן

(בסך הכל שיחה של גג 5 דקות כדי לקבוע את זה)

והבנתי שאם אני לא אעשה את זה, זה לא יקרה

אז זה מה שעשיתי באמת, התקשרתי בשמו וקבעתי לו תור ליועץ של האוניברסיטה

ואני חושבת שזה הדבר הכי מוזר שעשיתי עבור מישהו אי פעם

זאת אומרת, אני עושה דברים כאלה למשל בשביל המשפחה שלי(לקבוע תור ל...)

אבל אף פעם לא יצא לי לעשות דבר כזה, שהוא אישי, בשביל מישהו שהוא רק חבר

לפעמים אני תוהה למה לי אכפת יותר מהלימודים שלו ומה שהוא יכול להשיג בזכותם מאשר לו בעצמו

אני לא חושבת שלא אכפת לו עד כדי כך

הוא משקיע בעבודות וחשוב לו לקבל ציונים גבוהים וזה

אבל הוא פשוט מתעצל (גם הוא אומר את זה על עצמו), מתעצל לעשות דברים שהם יותר מהסטנדרט

אפילו אם זה כדי לדאוג לעצמו