<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>n_lee</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2019 n_lee. All Rights Reserved.</copyright><image><title>n_lee</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287</link><url></url></image><item><title>סוף העולם ימינה וישר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14997690</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;





אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי זה האנשים שיש פה במושב

כשהייתי ילדה הייתה פה קהילה חמה ונעימה של אנשים

חגים היו חגים עבור כולם (גדולים וקטנים) ולא רק עבור ילדים בגילאים מאוד מסויימים

טיולים שאורגנו ע&quot;י המושב או ועדות של המושב אותו כנ&quot;ל

ובכלל הייתה פה אווירה הרבה יותר נעימה ושוקקת חיים ממה שיש היום



מאז שהגיעו כל מיני אנשים מבחוץ המושב השתנה לרעה

יש לי חברים שתמיד שאלו אותי למה אני לא הולכת לחגים במושב

הזמנתי אותם, מאז הם לא שואלים יותר

ממושב שיתופי עם מסורת מפוארת של חגים, עם ערכים וחוויות ערכיות

זה הפך להיות מקום שהחגים בו הם הדבר הכי רדוד שיש

שבאמת רלוונטי רק לילדים בגילאים מאוד ספציפיים (משהו כמו 3-10)

מי שאין לו ילדים בטווחי גילאים האלה אין לו מה לעשות בחגים במושב

לאנשים מבוגרים (בגילאים של ההורים שלי) בטח ובטח אין מה לעשות שם

ואפילו במעט פעמים שאמא שלי הלכה היא חזרה מהר בטענה שזה עלוב ואין לה מה לעשות שם



מה שאנשים כאן עשו זה שיש קהילה קטנה בתוך הקהילה

כל אלה שיש להם ילדים בגילאים המאוד ספציפיים האלה

וכל מי שלא שייך הו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 16 Aug 2019 10:43:00 +0200</pubDate><author>nlee.israblog@gmail.com                            (n_lee)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14997690</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19287&amp;blog=14997690</comments></item><item><title>השגרה הזאת...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14997426</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;



הקטע הזה של האין חפיפה במקום העבודה זה אחד הדברים היותר מתסכלים שנתקלתי בהם
זה שאני צריכה ללמוד את הכל לבד, לרדוף אחרי אנשים כדי שיסבירו לי דברים שלהם מובנים מאליו.

אני מגיעה לעבודה יחסית מוקדם בבוקר, בדר&quot;כ בסביבות 8:00, גג 8:30 בבוקר
הבחור שהיה אמור לעשות לי חפיפה מגיע תמיד בין 10 ל-11 בבוקר
באחד הימים שיצאתי הבייתה מהעבודה הוא אמר &quot;מה עובדים חצי יום?&quot;
אמרתי לו תראה, אני מגיעה לפה בשעה X אז בעצם עכשיו היום שלי נגמר
אז הוא שאל אותי למה להגיע לפה כל כך מוקדם
(נו באמת כי יש לי חיים ואני לא רוצה לשרוף את כל היום בעבודה)
אז אמרתי לו שאחרי 7 בבוקר יש פה פקקים כאלה נוראיים שאני מעדיפה להגיע מוקדם רק לא להתקע בהם
(שזה גם נכון במידה מסויימת)

הצורת עבודה שם שונה לגמרי מכל מקום אחר בו יצא לי להיות
גם זה משהו שצריך להתרגל אליו

יש לי ידיד שאמר לי שהוא שמח שחזרתי להיות ערה בשעות שכולם ערים
ברור שבמצב של אדם עובד אני קמה בבוקר (ולא בצהריים) הולכת לעבודה
הולכת לישון בשעה סבירה ולא ב4-5 בבוקר
כשלא עבדתי זה היה עניין אחר
חוץ מזה שאני לא מכירה אנשים מובטלים שקמים ב6:30 בבוק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 Aug 2019 18:29:00 +0200</pubDate><author>nlee.israblog@gmail.com                            (n_lee)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14997426</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19287&amp;blog=14997426</comments></item><item><title>למה הפך החופש הגדול?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14997260</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;




כתבה מישהי בטוויטר:

&amp;rlm;ילדים בני שבע 
עם דרכון מלא חותמות, אנשים שמגדילים את המינוס כדי לטוס לחו&quot;ל, טיסות לואו
 קוסט שמשגעות את כולם, גם אני הייתי ילדה בחופש הגדול, צפיתי בטלוויזיה, 
פעם בשבוע ביליתי בבריכה העירונית ושיחקתי עם הילדים בשכונה, ליבי על 
הההורים והילדים המוטרפים של ימינו



אני חושבת שיש לא מעט הורים היום שאיבדו את זה. איבדו את השליטה על אורח החיים שלהם ובמיוחד ההתנהלות הכספית שלהם.



הורים שיקחו את הילדים לחופשה (בארץ או בחו&quot;ל זה לא באמת משנה) כי &quot;כולם עושים את זה&quot; ו&quot;אני לא רוצה שהילדים שלי יהיו שונים&quot;

או תירוצים אחרים כמו &quot;הילדים מחכים לחופשה הזאת כל השנה&quot;



חופשה זה מותרות

לטוס לחופשה בחו&quot;ל (נכון סביר להניח שזה יותר זול מחופשה בישראל) זה עדיין מותרות

חופשה בבית מלון בישראל בשיא העונה (וגם כשלא) זה מותרות



חברה
 סיפרה לי שהיא חיפשה דיל לחו&quot;ל 10 ימים 10 אלף דולר (באוגוסט) ל4 אנשים 
(הורים + 2 ילדים) כולל הכל. אמרה לי שזו מציאה. אבל אין לה כסף לזה.

היא תעדיף לשלם מעט פחות אבל בארץ.



זוג חברים בדיוק חזרו מחופשה באיל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 10 Aug 2019 18:32:00 +0200</pubDate><author>nlee.israblog@gmail.com                            (n_lee)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14997260</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19287&amp;blog=14997260</comments></item><item><title>כי פתאום הזמן טס....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14997025</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;







הכי מעצבן זה לקום בבוקר עם כאב ראש או יותר נכון מכאב ראש

במיוחד אחד כזה שלא עובר במהלך היום

זה דיי דופק את כל השבת



עבר חודש ראשון מאז שהתחלתי לעבוד

חלק ניכר מהזמן בעבודה אני מוצאת שאין לי יותר מדיי תעסוקה

קודם כל יש מערכות שאי אפשר לעבוד עליהן באמצע השבוע

יש לנו יום אחד שבו ניתן לעבוד עליהן, אבל זה רק יום אחד בשבוע

בחודש הזה חוץ מללמוד דברים חדשים הייתי עסוקה בלכבות שריפות

לטפל בתקלות שעברו אלי בירושה כי לא היה אף אחד שיטפל בהן

יש עוד מערכות שזקוקות לתחזוקה שוטפת, ושוב יש רק יום אחד שבו אפשר לעשות את זה



יצא לי אפילו לפגוש מישהו שאני מכירה ממקום אחר בעבודה

סתם ככה הסתובבתי במשרד ופתאום ראיתי פרצוף מוכר



בשישי האחרון עשינו ארוחת שישי

אחותי גיסי ואחיין 2 היו גם

הוא כזה חמוד האחיין הקטן

והחלק הכי מצחיק זה שיש לו צבע עור יחסית בהיר

(אחותי וגיסי יחסים כהים בעור).



אבא שלי אמר לאמא שלי שתגיד לאמ&quot;ג שלא תעיר לסבתא שלי על שומדבר

וזו הייתה הפעם הראשונה מזה כמה שנים שלא שמעתי תלונות מאמ&quot;ג לגבי זה שסבתא שלי רואה TV&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 08 Aug 2019 18:51:00 +0200</pubDate><author>nlee.israblog@gmail.com                            (n_lee)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14997025</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19287&amp;blog=14997025</comments></item><item><title>חסל סדר נסיעות עם ידיד שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14996821</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;







ביום חמישי זה היה השיא מבחינת האיחורים שלו

בלי שום קשר משגע אותי שבמקום להגיע אלי ב7:15 כמו שקבענו עם גג 5 דקות איחור

הוא תמיד מגיע אחרי 7:30 ולרוב אף מאחר יותר

גם ביום רביעי הוא הגיע יחסית מאוחר 7:40

אבל ביום חמישי זו הייתה הגזמה פראית 7:55

הגעתי
 מאוחר לעבודה (שעה מאוחר יותר מהזמן הרגיל בעוד הוא הגיע כרגיל לעבודה שלו
 כי בדרך לשם היו את אותם פקקים שיש בדרך לת&quot;א) והתשובה שלו לזה הייתה: אז 
מה, אז תאחרי, אני עושה לך טובה שאני לוקח אותך אז אל תתלונני.

והמשפט הזה לגמרי עיצבן אותי.



זה לא שאני חייבת להיות בעבודה ב8 בבוקר

כולם מגיעים בשעה שהם רוצים בערך עד 11 בבוקר

אבל אז גם נשארים בהתאם

וממש לא מתאים לי להיות כל היום בעבודה

בטח לא כשאני מתעוררת ב6:30 בבוקר כדי להגיע לעבודה בשעה סבירה


עיצבן אותי שהוא שם זין על הזמן שלי

כאילו ראבק אני קמה ב6:30 כדי להיות מוכנה ב7:15 ואני תמיד מחכה לו חצי שעה עד שיגיע

זה חוסר כבוד לזמן שלי




החלטתי שלא מתאים לי לנסוע איתו יותר

הבן אדם התנדב להסיע אותי מרצונו החופשי לא ביקשתי ממנו את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 Aug 2019 19:26:00 +0200</pubDate><author>nlee.israblog@gmail.com                            (n_lee)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14996821</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19287&amp;blog=14996821</comments></item><item><title>עבודה, משפחה, לימודים ועוד עניינים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14996613</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
החודש הייתה לאבא שלי יום הולדת


לא סתם יום הולדת אלא יום הולדת של יציאה לפנסיה

יש לי הרגשה שהוא ממש חיכה לזה

לא שהוא הולך להפסיק לעבוד, אבל הוא ימשיך לא במשרה מלאה

ולא בתצורת עבודה של משמרות סביב השעון כמו שהיה עד עכשיו



קודם כל אני הצעתי לאמא שלי איזו מתנה לקנות לו

והיא אכן קנתה לו מכשיר סודה סטרים

והוא ממש שמח על זה כי הוא שותה סודה או מעבב מיץ כזה או אחר עם סודה



אני קניתי לו בגדים כמתנה, וגם אחותי קנתה לו בגדים

אחי וגיסתי נראה לי רוצים לקנות לו ולאמא שלי כרטיסים למופע בידור או משהו כזה

לא סגורה על זה (הם דווקא בדר&quot;כ אלה שלא קונים כלום)

חוץ מזה הלכנו לחגוג לו יום הולדת במסעדה טובה

והאוכל היה שם פשוט יאמי לחלוטין!

אמנם לא מסעדה זולה, אבל המחירים סבירים, האוכל טעים וזה היה קרוב (ופתוח בשבת שזה לא משהו נפוץ באיזור מגורי).



אבא שלי הוא טיפוס שלא יודע ללכת כשצריך

אז כשיצאנו מהמסעדה הוא המשיך לפטפט עם אחי וגיסתי כאילו לא ישבנו עכשיו כמה שעות במסעדה ודיברנו.

וכולנו עמדנו שם בחוץ בשמש הקופחת אמא שלי חטפה מזה מגרנה ונראה לי שחטפתי מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Aug 2019 09:48:00 +0200</pubDate><author>nlee.israblog@gmail.com                            (n_lee)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14996613</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19287&amp;blog=14996613</comments></item><item><title>מה אתם הייתם עושים?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14996172</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;








השכנה שלנו התקשרה במוצ&quot;ש לאמא שלי להודיע לה שהבן שלהם עושה מסיבת יום הולדת ושיהיה רעש

כמובן שנשאלה השאלה אם זה יסתיים עד 12 בלילה ונאמר שכן



בפועל לא דובים ולא יער

00:30 מתקשרת אליהם לבית, לסלולרי (של ההורים) אף אחד לא עונה

1:00 אבא שלי הולך לשם לבקש שיסגרו את המוזיקה

שקט ל20 דקות ושוב מוזיקה בפול ווליום

שוב אבא שלי הולך לשם, שקט ל20 דקות ושוב מוזיקה בפול ווליום



וככה המוזיקה הזאת ממשיכה עד בערך 4 בבוקר

עם אפס התחשבות מהצד שלהם

כשההורים ישנים שנת ישרים ולא ממש אכפת להם

וכל השכנים סובלים מהרעש וחוסר ההתחשבות של הבן שלהם



בערב עוד לפני שהיה 12 בלילה

סתם יצא לי לדבר עם ידיד טוב שלי

שהוא אמר לי, מה להגיש תלונה במשטרה, זה מוגזם

קודם כל שכנות טובה וכו&apos; וכו&apos;

אח&quot;כ בבוקר אמרתי לו שהייתה מוזיקה עד 4 בבוקר

ולא רק זה שאבא שלי ביקש מהם פעמיים לסגור את המוזיקה ושמו עליו פס

ככה שאנחנו לא ישנו כמעט כל הלילה

לכולנו יש יום עבודה ארוך לפנינו ובכלל שבוע עבודה

ובגלל ילד מפונק וחוצפן גם היום שלנו נדפק ובהתאמה גם כל השבוע

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 28 Jul 2019 18:31:00 +0200</pubDate><author>nlee.israblog@gmail.com                            (n_lee)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14996172</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19287&amp;blog=14996172</comments></item><item><title>שבוע שלישי בעבודה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14996020</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;








מאמצע שבוע שעבר המנהל הישיר שלי לא נמצא

אני לא יודעת אם אני מתקדמת בקצב הרצוי או שלא

האמת שאין באמת אף אחד שיגיד לי

חפיפה לא באמת מעבירים לי

מרגיש לי כל כך לא נעים לשאול את הלא-חופף שאלות



בדר&quot;כ עד שעות הצהריים יש לי מה לעשות

אבל אחר כך זה זמן שמתחיל לשעמם לי

אין מי שיישב איתי וילמד אותי את מה שצריך

אני לא מבינה למשל למה לא אירגנו לי זמן עם הבחור שהיה בתפקיד לפני

הרי ידעו מתי אני אתחיל לעבוד, ידעו שהוא צריך להעביר לי את החומר ולהסביר דברים

למה זה משהו שצריך לקרות רק בשבוע השלישי שלי לעבודה?



לפעמים כשאני שואלת את החופף שאלות

אני רואה אותו עושה דברים בכזאת פשטות בגלל שהוא מכיר

ואני לא נמצאת במקום הזה

ברור לי שזה לוקח זמן

אבל אני מרגישה so left behind

לעשות קורסים מקצועיים גם עולה כסף וגם צריך בשבילם זמן

ובקושי יש לי זמן אחרי שעות העבודה, בקושי בשביל עצמי

על
 זמן ללימודים שאני צריכה להתחיל בהם (אם אני רוצה לעשות את המבחנים 
בספטמבר ונובמבר) בכלל אין מה לדבר, זו פיקציה. אני מקווה שאחרי שיעבור 
החודש הראשון אנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 27 Jul 2019 01:00:00 +0200</pubDate><author>nlee.israblog@gmail.com                            (n_lee)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14996020</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19287&amp;blog=14996020</comments></item><item><title>שבוע שני בעבודה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14995384</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


משעשע אותי לראות עבודות שכבר שובצתי להן שבועיים שלושה לפני שחתמתי על החוזה.

העבודה פה בעקרון מעניינת ואינטנסיבית, אממה, אף אחד לא באמת מעביר לי חפיפה פה.

זה קטע שלא הבנתי, כי יש מישהו שאמור לעשות לי חפיפה אבל בפועל שומדבר לא קורה.



אני
 משוטטת בין המערכות, שואלת שאלות. אבל זה לא משהו שאני מכירה הסביבת עבודה
 פה מורכבת ויש המון דברים שאין לי משג לגביהם ואפילו את הקו הבסיסי לא 
נותנים לי ככה שהכל אני לומדת לבד.

לפעמים זה נחמד, לפעמים מתסכל, זה בעיקר לוקח המון זמן.



בכלל הבחור שמעביר לי חפיפה מגיע מאוחר לעבודה, שעתיים-שלוש אחרי השעה שאני מגיעה.

הוא
 אוהב לקחת את הבוקר שלו באיזי. והוא גם גר קרוב יחסית למקום העבודה (15 
דקות בקורקינט חשמלי) כך שלא אכפת לו לסיים את היום מאוחר יותר.

בפועל התפקיד שלו שונה לגמרי משלי, הוא לא מתעסק עם המערכות שאני אמורה להתעסק איתן.

הבחור
 שעשה את התפקיד שלי לפני כן עבר לתפקיד אחר לפני יותר מחצי שנה. ומאז 
החופף היה עסוק בכיבוי שריפות. הוא לא מתמחה במערכות האלה.

זה גם מסביר למה הוא לא עושה לי חפיפה הוא פשוט לא באמת י&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 19 Jul 2019 09:55:00 +0200</pubDate><author>nlee.israblog@gmail.com                            (n_lee)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14995384</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19287&amp;blog=14995384</comments></item><item><title>היום הראשון בעבודה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14995043</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

כמה מוזר זה לנסוע לעבודה אחרי תקופה כל כך ארוכה שדבר כזה לא קרה

אפילו שעבדתי בצינוק זו הייתה עבודה מהבית, כך שהשגרה של לקום בבוקר ולהתארגן בזמן מוגבל ולנסוע לאנשהו לא הייתה קיימת



פקקי בוקר אדירים לכיוון גוש דן

נוסעת עם חבר טוב שעובד באיזור גם

כך שלפחות החברה נעימה

מגיעה לפני הזמן שקבעו לי

מחפשת מה לעשות כדי להעביר את הזמן ולא להגיע מוקדם מדיי כשאין עדיין אף אחד במשרדים



גם כשהגעתי חוץ מהר&quot;צ שהוא משכים קום מסתבר לא היו פה יותר מדיי אנשים.

הרוב מגיעים בין 9 ל10 בבוקר אין לחץ וכל אחד מגיע מתי שנוח לו.

לאט לאט אנשי הצוות מגיעים

הרבה שמות עבורי לזכור, מקום חדש וזה...



סיבוב קטן בקומה

הצגה לכמה אנשים

רואה איפה הפינת קפה

אנשים אוכלים ארוחת בוקר יש במקום

קורנפלס לסוגיו השונים

ירקות טריים חתוכים, לחמים ובאגטים, פריכיות, מבחר סוגי גבינות, ריבות, דבש, חמאת בוטנים שוקולד וכדומה.

אני לא טיפוס של ארוחת בוקר ולכן מסתפקת בקפה בינתיים



לא הבאתי אוכל ליום הראשון של העבודה

לא יודעת איך זה הולך פה מהבחינה הזאת

מחר כבר אדע יותר
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Jul 2019 19:27:00 +0200</pubDate><author>nlee.israblog@gmail.com                            (n_lee)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=19287&amp;blogcode=14995043</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=19287&amp;blog=14995043</comments></item></channel></rss>