בכלל תיכננתי להגיע לעבודה מוקדם

הגעתי בסביבות 8:30, כדי למצוא שאין מי יודע מה אנשים במשרד

ושבכלל אני לא יודעת איך לפתוח את הדלת כניסה אליו

במקרה כמה דקות אחרי שהגעתי ראיתי את המנהל שלי

הבחור שאני מחליפה שאמור לעשות לי חפיפה הגיע רק בסביבות 11

מה שאומר שעד אז לא ממש עשיתי משהו

הסבירו לי על המקום, הציגו לי כמה אנשים

עשינו סיבוב

אחר כך התחילה חפיפה

ובחיי שהבחור לא יודע לעשות חפיפה

כי הוא לא מסביר דברים שצריך להסביר

ומדבר על דברים כאילו הם משהו מובן מאליו (למרות שהם לא)

באופן כללי עברנו על רוב הדברים ביום הראשון

את הרוב כתבתי

כי אצלי כל עובר בכוח הזרוע

לא הבאתי ארוחת צהריים כי לא ידעתי איך זה הולך שם ואם יש בכלל מטבח ומקרר וכו'

אז קניתי סלט בחוץ, היה נחמד לא מלהיב מדיי

אני יכולה לאכול שבוע שלם סלט ב30 ש"ח שעלה הסלט שאכלתי, אבל ניחא

זה היה חד פעמי

משום מה יצאתי משם עם כאב ראש שלא ברא השטן

זה היה נורא, רק אחרי שהגעתי הבייתה אכלתי משהו ולקחתי נורופן זה עבר

יצאתי משם בסביבות 17:15

לקחתי אוטובוס לכיוון הבית ב17:45

40 דקות אחר כך הגעתי לתחנה אי שם באמצע היער (I kid you not)

והתחלתי ללכת לכיוון הצומת של המושב

30 דקות הליכה בשוליים של הכביש, קר ויש רוח לא נעימה

אחר כך טרמפ למושב והבייתה

לא להיט אבל משהו הכרחי שאני אצטרך לעשות פעמיים בשבוע

בימי ראשון וחמישי - אז אמא שלי עובדת ולא יכולה לקחת אותי מהתחנה שנמצאת באמצע היער

זה לא נעים ללכת את הדרך הזאת בחושך אבל אין ברירה, אני בטח לא אחכה שם שעה

ולחצות את הכביש כדי לקחת אוטובוס שעובר פעם בחצי שעה, רק לחצות את הכביש הזה סכנת נפשות

אז עדיף ללכת ברגל

פעמיים בשבוע זה לא כל כך נורא, טוב כל עוד לא יורד גשם

היום השני היה סיוט, לא בגלל המקום בגלל הנסיעות

אמרו לי להגיע ב9:30

בדר"כ בבוקר תיכננתי לנסוע עם מישהו כדי להגיע בסביבות 8:30

אבל כדי להגיע ב9:30 צריך לצאת מאוחר יותר

אמא שלי הציעה לי לנסוע לרכבת

big mistak HUGH!

קודם כל לנסוע ברכבת אומר לקחת 3 כלי תחבורה ציבורית

אוטובוס לרכבת (8.20 ש"ח)

רכבת (12.50 ש"ח)

ועוד אוטובוס בתוך העיר (6.60 ש"ח)

ככל שמחליפים יותר כלי תחבורה ציבורית לוקח יותר זמן להגיע

עדיף לנסוע באוטובוס 40-50 דקות מאשר להחליף 2 אוטובוסים או אוטובוס ורכבת

לקח לי 45 דקות להגיע לרכבת

נסיעה שלוקחת בדר"כ 20 דקות

חיכיתי 15 דקות לרכבת

הרכבת נסעה ונתקעה על המסילה 25 דקות

מה שאומר שבמקום שהרכבת תגיע ב9:00 לתל אביב היא הגיע 25 דקות אחר כך

נסיעה של 15 דקות הפכה להיות נסיעה של 40 דקות

טירוף! אי אפשר לסמוך על הרכבת (או שאולי נקרא לה רקבת?)

משם אוטובוס לעבודה

גם היום הבחור שמעביר לי חפיפה הגיע בסביבות 11

משגע אותי שהוא לא ממש מעביר לי חפיפה

אני חושבת שרוב הזמן הוא היה עסוק בלשחק בטאבלט שלו

לא ממש יודעת במה

לא שזה משנה לי, אבל בינתיים אין לי מחשב, כי אני אמורה לקבל את המחשב שלו

ואין לי יותר מדיי מה לעשות

אני אפילו לא יכולה ללמוד שומדבר כי אין לי מחשב כאמור

כבר סיימנו את רוב החומר שצריך לחפיפה

אבל אני עדיין מרגישה שאני לא יודעת כלום

ואני לא יכולה לשאול שאלות על מה שאני לא יודעת אם הוא קיים או לא

חפיפה גרועה, אני באמת אדע לעשות דברים כנראה רק כשאני אהיה שם לבד

מבחינת המקום עצמו הוא מלהיב

גם כי יש שם אנשים צעירים ונחמדים

ובעיקר בגלל שהם לא חוסכים בציוד מחשוב

שזה משהו שלא רואים הרבה בחברות בסדר גודל הזה (small-medium)

ככה שיש לי הרבה מה ללמוד שם - וזה לכשעצמו טוב מאוד!

ישבתי היום בחדר אוכל, טוב זה לא חדר אוכל, פשוט מקום לשבת לאכול, יש מקרר ומיקרוגלים, וגם פינת קפה ותמי 4

יש 3 פינות קפה בכל המתחם של החברה

החלק המצחיק הוא שאין כיור לשטוף כלים בחדר אוכל

יש כיור במדרגות שם כל מי שהביא כלים מהבית שוטף אותם

אני לא אוכלת ארוחות כבדות בצהריים כי זה מכבה אותי לגמרי

אני מכינה לי סלט עם 2 ביצים קשות + גבינה בולגרית/זיתים/טונה ואיזה רוטב שבא לי עליו

זה לפחות הניסוי בשבוע הראשון

זה מחזיק אותי כמעט עד שאני חוזרת הבייתה

אני גם לוקחת לחמניה נ"ג (נטול גלוטן) עם ירקות שאני עושה בבית, אם בא לי משהו באמצע

ופירות יבשים אם בא לי משהו מתוק

ובסוף היום יש לי עוגת גזר עם תפוחים בשביל בוסט של מתיקות

יצאתי בסביבות 17:00 ולקחתי אוטובוס לכיוון הבית ב17:30

כבר ב18:00 הגעתי לתחנה אי שם באמצע היער

אבל  אמא שלי דפקה לי ברז

וזה היה מעצבן!

הימים של אמצע השבוע אלה הימים שאני יכולה להרשות לעצמי לשבת וללמוד (כשמגיעים מוקדם הבייתה)

וזה דפק לי את כל הערב, כי הייתי צריכה ללכת לצומת של המושב ולתפוס טרמפ

וזה לקח לי שעה (חצי שעה הליכה ועוד 20 דקות עד שמישהו עצר לי)

בקיצור כל הערב נשרף

כי בצ'יק הזמן טס ובקושי מספיקים לאכול משהו להכין דברים למחר וכבר צריך ללכת לישון

השעה הזאת זה זמן משמעותי

מה שכן אני צריכה שיסדרו לי שעון שבת לדוד

אני לא יכולה לסמוך על אמא שלי שתדליק אותו

והדבר הראשון שאני רוצה לעשות כשאני מגיעה הבייתה זה להיכנס למקלחת חמה ומרעננת

לאכול משהו ולשבת על הלימודים

ביום השלישי, קבעתי עם מישהו טרמפ (עד פתח תקווה) והוא הבריז לי

כשהתקשרתי לאמא שלי שתיקח אותי עד לתחנה האוטובוס הקרובה (עניין של 10 דקות נסיעה) היא אמרה לי שאני אסתדר לבד ומבחינתה שאני אשאר בבית. (מעצבן שהאוטובוסים ממודיעין לתל אביב לא עוברים ליד הצומת של המושב, הם עוברים תחנה לפני, אבל לשם אי אפשר להגיע).

וזה אחרי שחצי שנה היא חופרת לי שאני חייבת למצוא עבודה, ושהיא תעזור לי וכו'.

אז כבר היה 7:30 בבוקר, וזה אומר בוודאות להגיע באיחור

תפסתי טרמפ לצומת של המושב, משם לקחתי אוטובוס לרכבת, רכבת לתל אביב, ומתל אביב לעבודה

איחור של רבע שעה

האמת שלא משנה להם מתי מגיעים כל עוד עושים את ה-9 שעות  עבודה שצריך

אני לא אוהבת להגיד שאני אגיע ב8:30 ובפועל אני אגיע מאוחר יותר.

בעקרון אני אעדיף להגיע מוקדם יותר, אבל כל עוד אני עושה חפיפה זה לא ממש אפשרי

העניין הזה עם אמא שלי עלה לי על העצבים!

גם ביום שני גם ביום שלישי

אם היא לא לוקחת אותי מהתחנה אחר הצהריים, אני מגיעה כל כך מותשת ואז אני לא מספיקה ללמוד

ובכלל זה היה מעייף כי צריך להתרגל לקום מוקדם, נסיעות, עבודה

האמת שבכללי הייתי מעדיפה לנסוע באוטובוס בשקט שלי לבד מאשר עם מישהו שמדבר איתי על הבוקר

אני לא בן אדם של בוקר, ואני צריכה את השקט שלי בשעות האלה

אבל התחבורה הציבורית פה לא מזהירה בכלל

אני צריכה לבדוק את הסוגיה הזאת קצת יותר לעומק

עברנו על החפיפה דיי מהר

הבחור שמעביר לי חפיפה לא ממש מרוכז בעניין החפיפה, לא ממש ברור לי העניין הזה אבל שיהיה

הייתי שמחה לו היה מראה לי דברים ולא אומר לי רק דברים תיאורטיים

יש פשוט כל כך הרבה  אינפורמציה שלפעמים אני מרגישה כאילו המוח שלי הולך להתפוצץ

באופן דיי מפתיע אני מגלה שהפקקים שהכרתי בדרך ז'בוטינסקי כבר לא קיימים

או שאולי הם עברו לשעה אחרת?

לוקח לי להגיע 15-20 דקות גג להגיע מתחנת האוטובוס לרכבת מרכז או לעזריאלי

מה שמזכיר לי אני צריכה לבדוק איזה אוטובוסים מגיעים לתחנה של רכבת מרכז משם יוצא האוטובוס

לא אוהבת לחכות בתחנה של עזריאלי, כל הזמן באים לשם המון אוטובוסים בו זמנית

יש הרבה אוטובוסים שעוצרים ליד התחנה של רכבת מרכז, אבל הם עוצרים בדרך בגין פינת על פרשת דרכים

ואז כדי להגיע לאיזור של האוטובוסים שיש במסוף ארלוזורוב צריך ללכת איזה 5-10 דקות ברגל

לפעמים ה5-10 דקות האלה אומרים לפספס אוטובוס

בשעות שאני מגיעה יוצא אוטובוס כל רבע שעה, אבל ככל שמתקדמים משעה 17:30 יש יותר אנשים שעולים לאוטובוס

ככה לאוטובוס לוקח 30-40 דקות להגיע לתחנה בה אני יורדת, ומאוחר יותר זה כבר יותר קרוב לשעה

תכל'ס לוקח לי להגיע מהעבודה הבייתה בסביבות השעה וזה בתחבורה ציבורית

שזה לא רע

בבוקר עם הטרמפ לפתח תקווה לוקח לי קצת פחות.

ביום הראשון לקחתי טרמפ עם משפחה נחמדה שגרה בצד השני של המושב, החסרון של זה שאני צריכה ללכת 10-15 דקות עד לבית שלהם

וזה אומר לקום 15 דקות יותר מוקדם, ובמקרים האלה כל דקת שינה חשובה

אני מנסה להקפיד לישון 6 שעות בלילה ביום עבודה אבל כאמור לא ממש הולך לי תמיד

זה השבוע הראשון והגוף צריך להתרגל

אחרי 3 ימים אני מבינה שסלט לא מספיק לי לכל היום, ובשבוע הבא אני אצטרך למצוא כבר פתרון אחר לארוחות הצהריים.

יום רביעי וחמישי עוברים לי מהר

סוג של מערבולת של עייפות מכל השבוע

הבחור שהבריז לי מהטרמפ של יום שלישי הוא זה שנסעתי איתו באותם ימים

בחור נחמד רק קצת טרלללי כזה

לא סתם באמת, יש לו סכיזופרניה, הוא מטופל כאמור

אבל בן אדם מוזר למדיי ונורא בודד מבחינה חברתית

הוא לא טיפש או משהו כזה, פשוט מוזר

בצורה דיי בולטת לעין

ההורים שלי אמרו לי שהוא מאוד חברותי רק בגלל זה, שהוא מאוד משתדל

בינתיים זה מתאים לי לנסוע איתו

אני מניחה שאחרי שאני אסיים את החפיפה  אני אעדיף להגיע לעבודה יותר מוקדם

ככה זה יאפשר לי לצאת יותר מוקדם, ולהגיע הבייתה בשעה נורמלית ואז לשבת על הלימודים

ואם כבר הזכרנו לימודים, החלטתי לדחות את  אחד הקורסים שלקחתי

עם העומס של עבודה חדשה 2 קורסים עמוסים זה יותר מדיי

אני בקושי מספיקה את הקורס האחד שכן נשארתי איתו

וכבר השבוע ביקשתי הארכה כדי שאספיק להגיש את העבודה של השבוע

כל שבוע צריך להגיש עבודה (סוג של שיעורי בית אם תרצו)

וחייבים להגיש מינימום מטלות

והמטלות זו גם הדרך ללמוד (בכ"ז מתמטיקה)

אז צריך לעשות בכל מקרה.

ביום חמישי יש בעבודה happy hour

כולם מגיעים לחדר אוכל, יש כל מיני חטיפים ושתיה

החסרון של זה כפי שהתברר לי, זה שהחבר'ה שמעשנים מעשנים שם

מה שגורם לכל מי שמפריע לו להדיר רגלים מהמאורע הזה

זה נחמד happy hour אבל אני לא מבינה את הקטע של לעשן בחדר אוכל

מה הצורך הזה? אי אפשר לעשות את זה אחר כך?

נו טוב שיהיה, זה לא כל כך חשוב לי

המנהל שלי אמר לי שזו הסיבה שהוא לא הולך וכולם חושבים שהוא סנוב

הוא ממש לא, אבל לא מתאים לו להיות מעשן פאסיבי, ואני לגמרי מסכימה

יש לנו גם כלב בעבודה, הוגו, לא זוכרת איזה סוג כלב הוא (משהו גזעי וקטן)

והוא מסתובב בכל הקומה ומבקש צומי מאנשים

יש הורים שמביאים את הילדים שלהם, במיוחד עכשיו כשיש חופש

אבל הם ממש לא מפריעים כי הם משחקים אחד עם השני

בכלל בכניסה למשרדים יש שתי ספות גדולות

ויש פינות קריאטיב מעוצבות עם ספות וספרים וכל מיני דברים

לא זה לא גוגל ולא מתיימר להיות

אבל ברוב מקומות העבודה לא מאפשרים נוחות כזאת, לפחות לא שאני ראיתי.

בסך הכל שבוע דיי עמוס ומעייף

יום שישי סידורים בצהריים

הגוף מסרב לקום מהמיטה

ההליכה של יום חמישי בערב (מהתחנת אוטובוס לצומת של המושב) גמרה אותי

מילא לעשות את ההליכה הזאת בתחילת השבוע, אבל בסוף השבוע כל העייפות המצטברת הזאת

זה היה יותר מדיי, מה גם שאני עם תיק לא קל על הגב

כפות הרגליים שלי כואבות מכל ההליכות האלה

וסופ"ש בכלל זמן לסידורים וכביסה ולהכין אוכל לשבוע הבא

ומי מצא בכלל זמן ללמוד המוח שלי עייף מדיי בשביל זה כרגע

מזל שיש חג באמצע השבוע

לשבוע הבא מתוכנן שאני כבר אתחיל לעשות דברים לבד בעבודה

אני צריכה גם לקנות סלולרי חדש, בעבודה שם עובדים המון עם הסלולרי

והיום יש לא מעט מקומות עבודה שישלמו לך על שווי סלולרי (שיחות) ולא יחלקו מכשירים לכל מי שעובד בחברה

גם ככה היום הדילים העסקיים לא משתלמים, כשיש דילים לכל אחד של 100 ש"ח לחודש (מי יותר מי פחות) של דבר חופשי גלוש חופשי וכו'.

והסלולרי שלי זה מכשיר שיש לי כבר 3 שנים, והדגם במקור יצא ב2008 ככה שהוא ישן, ולא עונה על הצרכים שלי

האמת כבר מזמן הוא לא ענה על הצרכים שלי, אבל חיכיתי שיסתיימו עליו התשלומים כדי שאני אוכל לצאת מהדיל שאני נמצאת בו עד עכשיו.

עכשיו אני צריכה לעשות כמה דברים בנושא:

1. לברר מחירים של דילים בחברות הסלולר כולל החברה שאני נמצאת בה היום, עם העדפה להישאר שם (כי אני מרוצה בסופו של דבר).

2. לקנות סמארטפון

כבר כמעט שנה שאני חוככת בדעתי איזה מכשיר לקנות, והנטייה שלי היא למכשיר אנדרואיד

כשהחביבים עלי הם סמסונג גלאקסי note 2 , סמסונג גלאקסי S3, ו-HTC one (פחות או יותר בסדר הזה)

כמובן שאין לי כל כוונה לקנות מכשיר ברשתות הסלולר, לקנות שם מכשיר זה שוד לאור היום

ובחברות הפרטיות, זה הכיוון, אבל קצת יותר מסובך כי אני לא מכירה אותן

וזה תמיד נחמד שיש חברה שסומכים עליה שיודעים שיש אבא ואמא לפנות אליהם כשקורה משהו.

ההבדל בין הגלאקסי S3 ל-NOTE2 הוא של כ-600 ש"ח

חשבתי לקנות לי מכשיר לקראת היומהולדת, אבל יש מצב שאני אקדים את הקניה

אולי שווה לחכות כשהגלאקסי S4 יגיע  אולי תהיה ירידת מחירים? (ואולי לא...)