שקט

סוף שבוע זה שקט

כי אין טלפונים ואין חיפושי עבודה ואין כלום בעצם

לא יודעת למה אבל עוד לא חילחלה בי תחושת הדאגה

לא מפריע לי שפוטרתי

זה היה מקום עבודה שלא היה לי נעים להיות בו

ולא יעזור כלום, צריך להיות נעים במקום העבודה

זה המקום שבו אנחנו מעבירים את רוב שעות היום שלנו

אנחנו צריכים לרצות להגיע אליו

או לפחות לא לרצות לא להגיע אליו

כל הפינוקים בעולם לא יחפו על יחס שגורם לך להרגיש רע

ובשביל זה מספיק בן אדם אחד

לא צריך יותר מזה

לקח לי כמעט שבוע לספר למטריקס שהמליץ לי על מקום העבודה הזה

האמת לא הצלחתי לתפוס אותו בכלל

מאז שהוא הפך להיות עצמאי (עם חבר שניהם שותפים)

בקושי יש לו זמן לנשום

לא כל שכן לדבר בטלפון

אני מקווה לסמוך על זה שהוא אמר לי שהם אנשים הגונים

בגלל השביתה היה עיכוב בקבלת המשכורת של חודש ינואר שבו עבדתי

תירוץ עלוב לדעתי

בכלל כל הקטע של לקבל המחאה ותלוש משכורת שאני צריכה להכניס לבנק

במקום שהחברה תזרים את זה לבנק, זה דבר הזוי ומוזר בעליל

ביום ראשון כשהשביתה הסתיימה התקשרתי אליהם לוודא שאני יכולה לבוא

וקיבלתי את המשכורת שלי + מכתב פיטורין שמפרט מה עוד מגיע לי + תעודת הסמכה שעשיתי שם

והחזרתי את המפתחות

כשיצאתי תפס אותי מישהו מאחת החברות שם

בעצם יש חברת גג שתחתיה יש כמה חברות קטנות

ובכלל שזה מקום קטן כולם מכירים את כולם

המון אנשים (חוץ מהצוות שלי) היו מופתעים שפיטרו אותי

הרבה היו בטוחים שעזבתי מרצוני

היו כאלה שהיו מופתעים מהיחס

מהפיטורים מעכשיו לעכשיו

מהצורה שזה נעשה, בערב כשאף אחד לא במשרד, כאילו בהיחבא

שיומיים אחר כך עשו יום גיוסים

אותי לא הפתיע,הייתה לי תחושת בטן

חוץ מזה, אני מבינה את הצורך של פיטורים מעכשיו לעכשיו ותשלום של מה שהחוק מחייב

זה יותר טוב גם לחברה וגם לעובד

זה אולי לא הכי נעים שבעולם

אבל עדיף ככה

אני ממש לא לקחתי את כל העניין הזה בצורה קשה

במיוחד כי לא היה לי טוב שם

5 חודשים בהם חוץ מעבודה לא היו לי חיים

אמא שלי סיפרה לי היום שאפילו אחותי הקטנה (21)

שנמצאת דיי בעולם שלה (עבודה בילויים וכו')

פשוט הייתה בשוק מזה שאני יוצאת מוקדם בבוקר(6:45)

וחוזרת מותשת בסביבות 8 בערב

ואין זמן וכוח לכלום אחרי יום עבודה כזה

האמת מתאים לי לנוח קצת

אני מרגישה מותשת ברמות שאני לא זוכרת כבר הרבה זמן

ולראייה אני ישנה 7-8 שעות בלילה ועוד 2-4 שעות אחה"צ

קצת מעצבן אותי שקניתי חופשי-חודשי בתחילת החודש

זה לא אלפי ש"ח, אבל כאשר מובטלים כל הוצאה היא הוצאה כבדה

והחופשי חודשי הוא הוצאה לא קטנה

במיוחד כשלא מנצלים אותו

זו הרגשה של בזבוז גמור (ולא אני לא אסע כל יום לת"א בשביל להשתמש בו)

בכללי מרגיש לי טוב שאני בבית

מרגיש לי טוב המנוחה הזו

ההטענת מצברים

זה משהו שאני דיי זקוקה לו

באמת שאני לא זוכרת עייפות כזו מאז עזבתי את התאגיד לפני 5-6 שנים