אני חושבת שרבים לא יודעים מה זה אומר להיות עובד בחברת קבלן

אפשר לקרוא לזה גם במילים יפות יותר, במיוחד בתחומים אחרים

שלא קשורים לשמירה/אבטחה/ניקיון וכו'.

כמו למשל מיקור חוץ, השמה, אינטגרציה

בשורה התחתונה - זה בדיוק אותו הדבר

ההבדל במשכורת

שכן עובדי קבלן לרוב יקבלו משכורת מינימום

ודרך חברות השמה וחברותיהן, המשכורות אחרות

אבל התנאים, היחס, הידיעה שבשניה יכולים לפטר אותך

החוסר יציבות, פחד תמידי

עובדי קבלן נמצאים בכל מקום

גם במקצועות מבוקשים ויוקרתיים כמו הייטק למשל

שם פורחות חברות ההשמה/מיקור חוץ/אינטגרציה

ואני מודה יצא לי פעם אחת ה"עונג" לחוות מה זה אומר להיות עובדת מיקור חוץ

עבדתי בחברה גדולה מאוד,

חצי מהעובדים במחלקה שלי היו עובדי חברה

חצי עובדי מיקור חוץ למיניהם

מחברות שונות

שכמובן אסרו עלינו לדבר על המשכורות שלנו

אבל בעצם כולם דיברו

את ההבדלים כולנו הרגשנו

העובדים שהיו עובדי חברה קיבלו משכורות עתק בהתאם לותק שלהם

ואני חייבת לציין שלרובם לא היה ידע מקצועי כדי להיות במחלקה הזו

אבל הם עובדי חברה ויכולים לעשות מה שהם רוצים

גם אם זה לעשות עבודה כמו תוכי בלי באמת להבין

המשכורות שלהם נעו בין 25 ל-30 אלף ברוטו בחודש

I kid you not!

הם יכלו לבוא לעבודה ולעשות כלום כל היום ושום דבר לא היה קורה להם

המשכורות של העובדים החיצוניים שם נעו בין 4500 ל7500

והרוב היו בטווח הנמוך

ואני מדברת איתכם על אנשים עם ניסיון בתחום המחשוב

לחלקם תואר או תעודות מקצועיות

שפשוט פחדו לקום ולעזוב

לא אחת אמרו להם כשביקשו העלאה במשכורת

"בשניה נמצא מישהו שיקח את מקומכם וישמח לקבל את המשכורת הזו במקומכם"

וכשיש משפחה וילדים והתחייבות כספיות, אנשים פשוט לא קמים ועוזבים.

הם ניסו לתת לנו תנאים שיוויניים

למשל קיבלנו מתנות כשעובדי החברה קיבלו מתנות ושי לחגים

אבל איך אפשר להשוות תלושי שי של 350 ש"ח לעומת מתנות שקיבלו העובדים בשווי של 2500 ש"ח?

הרי ראינו את חוברת (ספר יותר נכון להגיד) המתנות שהם קיבלו, ואת הסכומים הרשומים על המתנות לבחירה

שיוויון זה בטוח לא

באותה שנה הכניסו חוק שחייבים לקבל עובדים חיצוניים אחרי 9 חודשי עבודה

התופעה הזו גרמה לפיטורים המוניים

חלק מהעובדים חזרו לעבוד וחלק לא

ככה משחקים עם החוק

מפטרים ומעסיקים מחדש

ככה העובד לא צובר ותק, לא מגיעות לו זכויות

היום בגלל שיש מצוקת תעסוקה

ושלא תאמינו לנתונים הסטטיסטיים של לשכת התעסוקה

הם רושמים רק את מי שבא לחתום אבטלה, ומה עם מי שלא מגיע לו דמי אבטלה?

למה שיטריח את עצמו לשם? אלה לא נחשבים, וכאלה יש מאות, אלפים...

מעסיקים מרשים לעצמם, להתייחס לעובדים בצורה כזו.

פיטורים מעכשיו לעכשיו זו תופעה דיי נפוצה היום

אני יכולה להבין את זה האמת

עובד שפוטר עכשיו ראשו ומרצו יתרכזו בחיפוש עבודה ולא בעבודה עצמה

ועדיף לחברה (וגם לעובד) לשלם את מה שמגיע לעובד אבל שלא יגיע לעבודה

בפעם הראשונה שעשו לי את זה הייתי בשוק

אחר כך כבר התרגלתי לתרגיל הזה

אבל ההרגשה כשזה קורה אף פעם לא נעימה

היום בגלל שאין חוזה שבו מעוגן שלא ניתן לפטר

חברה יכולה לפטר כל אחד מהעובדים שלה

אין חוזה שמגן על אף אחד מפני פיטורים

יש המון חברות שמעגלות פינות בכל מה שקשור לחוק

והן לא חייבות להיות חברות קבלן

גם חברות רגילות למהדרין חוטאות בעיגול פינות

יש בעיה במדינה שלנו

עיגול פינות על חוקים קיימים

אי אכיפה של החוקים האלה (באמת שאין לי מושג איך כן אפשר לאכוף אותם)

ובעיה של אי חקיקה בנושאים מסויימים - כמו עובדי הקבלן למשל

איך זה שבמדינות אחרות אין כל כך הרבה חברות קבלן ושות' והן מסדרות מצויין

ובמדינת ישראל יש כל כך הרבה חברות כאלה, שצצות חדשות לבקרים כמו פטריות אחרי הגשם

הצחיק אותי פעם לקרוא בדף של אחת מהחברות השמה בפייסבוק המלצה לא לפנות ליותר מחברת השמה אחת

באמת??? כי בחברה אחת אנשים אמורים לתלות את יהבם? זה נראה לי כמו בדיחה

כמובן שחברה תרצה שיעבדו רק דרכה, אבל אף חברת השמה היא לא תרנגולת שמטילה ביצי זהב לכל מי שפונה דרכה.

בתחום שאני עוסקת בו למשל, הסיכוי להגיע למעסיק הוא לרוב רק דרך חברת השמה ולא ישירות

נדיר להגיע למעסיק ישירות, ורוב חברי עובדים דרך חברות השמה למיניהן

יהיו אלה שיגידו, אז מה זה טוב לפרוייקטים זמניים

וזמני זה לא בהכרח חודש-חודשיים שלושה

זמני זה לפעמים לשנה, שנה וחצי, שנתיים (לפעמים גם יותר)

אני לא מכירה הרבה אנשים שרוצים להיות זמניים

לא בתחום הזה

אנשים רוצים עבודה קבועה

בטחון כלכלי

יציבות בעבודה

אנשים לא רוצים להרגיש שבשניה הרצפה היציבה שתחת רגליהם יכולה להיעלם

חברות קבלן, השמה, אינטגציה, מיקור חוץ

מבחינתי הם רעה חולה בחברה הישראלית

ואני לא חושבת שיש בן אדם שעבד אי פעם במיקור חוץ שלא יסכים איתי בעניין

תמיד עדיף להיות עובד חברה ולא עובד סוג ב'

מי שלא חווה את זה על בשרו לא תמיד יבין מה זה אומר להיות עובד סוג ב' בעבודה

עבדות מודרנית

אף אחד לא אוהב שביתות

אף אחד לא אוהב שמפריעים לו במהלך היום התקין שלו

אף אחד לא אוהב שמגבילים אותו

אבל השביתה הזו היא אחד מהדברים החשובים שיש במדינה

כי צריך שינוי, ויפה שעה אחת קודם!

ונקודה נוספת למחשבה

הפרדוקס של זמננו הוא

שיש לנו בינינים גבוהים יותר, אך אופי קצר יותר.

אנו מבזבזים יותר, אך יש לנו פחות. קונים יותר , נהנים פחות.

יש לנו בתים גדולים יותר, אך משפחות קטנות, יותר מחויבות, אך פחות זמן.

יש לנו יותר תארים, אך פחות שכל ישר.

יותר ידע, אך פחות שיקול דעת.

יותר מומחים, אבל יותר בעיות.

יותר תרופות אך פחות בריאות.

הכפלנו את רכושינו, אך צמצמנו את ערכינו.

אנחנו מדברים הרבה, אוהבים פחות, ושונאים יותר מידי.

למדנו לבנות חיים לעצמנו אך איננו חיים אותם במלואם.

הגענו לירח וחזרנו ממנו, אך איננו סובלניים כלפי הזולת.

הקפנו את החלל החיצון אך לא את הפנימי

ניקינו את האוויר אך זיהמנו את הנפש.

אנו בעלי הכנסות גבוהות יותר, אך ללא מוסר.

הגדלנו את הכמות, אך צמצמנו את האיכות.

אלו זמנים של אנשים גבוהים עם אופי חלש.

יש לנו יותר דרור אך אנו פחות מאושרים.

עם יותר אוכל ופחות תזונה.

אלו ימים ששתי משכורות נכנסות הביתה, אך יש יותר גירושין.

אלו זמנים של בתים יפים יותר, עם משפחות מפורדות.